9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 99: | שורה 99: | ||
גם ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאם רצה לכבות אחר שכלתה רגל מן השוק, יכול, אך לא הזכיר את השימוש לאורה, ובהמשך דבריו (ו) הזכיר באופן כללי את ה[[איסור להשתמש לאור נר חנוכה]], ולא חילק בין קודם הזמן לאחר הזמן. | גם ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאם רצה לכבות אחר שכלתה רגל מן השוק, יכול, אך לא הזכיר את השימוש לאורה, ובהמשך דבריו (ו) הזכיר באופן כללי את ה[[איסור להשתמש לאור נר חנוכה]], ולא חילק בין קודם הזמן לאחר הזמן. | ||
ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) כתוב שלאחר שכלתה רגל מן השוק, אם צריך לאור הנר, מותר להכניסו ולהתשמש לאורו. וכן הוא ב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=248 (עשרת הדיברות חנוכה קיז א)] בשם שלחו ממתיבתא | ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) כתוב שלאחר שכלתה רגל מן השוק, אם צריך לאור הנר, מותר להכניסו ולהתשמש לאורו. וכן הוא ב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=248 (עשרת הדיברות חנוכה קיז א)] בשם 'שלחו ממתיבתא' וכן ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה). וב'''מאירי''' (כא א סוד"ה זה שביארנו) למד בדבריהם שדווקא כשנטלה ממקומה הוא דמותר להשתמש לאורה. | ||
=== שימוש בנרות לאחר זמן מצוותן === | === שימוש בנרות ובשמן לאחר זמן מצוותן === | ||
{{סוגיה מורחבת|כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה}} | {{סוגיה מורחבת|כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה}} | ||
ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) וה'''ר"ן''' (בחידושים כא ב, ובדפי הרי"ף ט א ד"ה אי נמי) למדו בדעת הרי"ף שאחר שדלקה כשיעור וכבתה מותר אף להסתפק מן השמן, וביארו הטעם לפי שלא הקצה אותה אלא למצותה כל זמן שדולקת, אבל לאחר שכבתה מותר דומיא ד[[עצי סוכה ונויה המותרים לאחר החג]]. | ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) וה'''ר"ן''' (בחידושים כא ב, ובדפי הרי"ף ט א ד"ה אי נמי) למדו בדעת הרי"ף שאחר שדלקה כשיעור וכבתה מותר אף להסתפק מן השמן, וביארו הטעם לפי שלא הקצה אותה אלא למצותה כל זמן שדולקת, אבל לאחר שכבתה מותר דומיא ד[[עצי סוכה ונויה המותרים לאחר החג]]. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
<BR/>וכתבו הר"ן והרשב"א שם שלפי דבריהם צריך לחלק בין נר חנוכה לעצי ונויי סוכה, שבעצי ונויי סוכה אדם מקצה אותם רק לימות החג, ואחר כך דעתו להשתמש בהם, אבל נר חנוכה עשוי להתבער לגמרי, ולכן כשנותן שמן ופתילה בנר, מקצה אותם לגמרי למצוותן, ואם נשתיירו הרי הם אסורים. | <BR/>וכתבו הר"ן והרשב"א שם שלפי דבריהם צריך לחלק בין נר חנוכה לעצי ונויי סוכה, שבעצי ונויי סוכה אדם מקצה אותם רק לימות החג, ואחר כך דעתו להשתמש בהם, אבל נר חנוכה עשוי להתבער לגמרי, ולכן כשנותן שמן ופתילה בנר, מקצה אותם לגמרי למצוותן, ואם נשתיירו הרי הם אסורים. | ||
ה'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר) כדבר פשוט שאם כבה | ה'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר) כתבו כדבר פשוט, שאם כבה נר חנוכה צריך להוסיף עליו בלילה השני ולהדליק, ובליל שמיני עושה לו מדורה בפני עצמו לפי שהוקצה למצוותו<ref>וכתבו דברים אלו בשם ברייתא, אבל כבר העירו שט"ס היא ומקורו בשאילתות.</ref>. וכן פסק ה'''רא"ש''' (שבת ב ט) להלכה בשם השאילתות, ואחריו ב'''טור''' (תרעז). | ||
אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב | אבל ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב'''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | ||
<BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם | <BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון ואינו מוקצה יותר, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. אמנם ה'''ר"ן''' שם כבר יישב שאינו דומה לנר שבת, ששם אף בעודו דולק למצוותו נהנים ממנו, וכן הוא ב'''תוספות''' (שבת מד א ד"ה שבנר). | ||
=== הסתירה בדברי הרא"ש והטור ויישובה === | === הסתירה בדברי הרא"ש והטור ויישובה === | ||