10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | === שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' === | ||
עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שהם אומה של מלקטי עצים, שהיו נשארים בשוק עד שהולכים כולם לבתיהם ומבעירים אש, וכשהיו נגמרים להם העצים, היו יוצאים וקונים מאותם תרמודאי. אם כן יוצא שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. כן הוא הפירוש גם ב'''רי"ף''' (ט א) וב'''ספר הישר''' לרבנו תם (חידושים ריד) ובכל הראשונים. | עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שהם אומה של מלקטי עצים, שהיו נשארים בשוק עד שהולכים כולם לבתיהם ומבעירים אש, וכשהיו נגמרים להם העצים, היו יוצאים וקונים מאותם תרמודאי. אם כן יוצא שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. כן הוא הפירוש גם ב'''רי"ף''' (ט א) וב'''ספר הישר''' לרבנו תם (חידושים ריד) ובכל הראשונים. | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | <BR/>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) מובא באופן קצת אחר, שתרמודאי הם בני אדם עניים העושים מלאכה בשדה או שומרי פירות, ומתאחרים לבוא אחר כל בני אדם עד שחשכה, שכיון שאין להם כסף ליקח עצים להסקה, הם מלקטים בעצמם עצים הקרויים 'תרמדי', ולכן מתאחרים לבוא מכולם. | ||
ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | |||
<BR/>גם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב א) כתב להלכה גדר זה - 'שהוא כמו חצי שעה'. | <BR/>גם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב א) כתב להלכה גדר זה - 'שהוא כמו חצי שעה'. | ||
| שורה 96: | שורה 98: | ||
ה'''רי"ף''' (שבת ט א) כתב הסבר נוסף לגמרא, שהכוונה שאם היתה דולקת עד השיעור הזה, ורצה לכבותה או להשתמש לאורה, הרשות בידו. וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ב ג) וה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי), וה'''טור''' (אורח חיים תרעב). <BR/> | ה'''רי"ף''' (שבת ט א) כתב הסבר נוסף לגמרא, שהכוונה שאם היתה דולקת עד השיעור הזה, ורצה לכבותה או להשתמש לאורה, הרשות בידו. וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ב ג) וה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי), וה'''טור''' (אורח חיים תרעב). <BR/> | ||
גם ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאם רצה לכבות אחר שכלתה רגל מן השוק, יכול, אך לא הזכיר את השימוש לאורה, ובהמשך דבריו (ו) הזכיר באופן כללי את ה[[איסור להשתמש לאור נר חנוכה]], ולא חילק בין קודם הזמן לאחר הזמן. | גם ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאם רצה לכבות אחר שכלתה רגל מן השוק, יכול, אך לא הזכיר את השימוש לאורה, ובהמשך דבריו (ו) הזכיר באופן כללי את ה[[איסור להשתמש לאור נר חנוכה]], ולא חילק בין קודם הזמן לאחר הזמן. | ||
ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלג) כתוב שלאחר שכלתה רגל מן השוק, אם צריך לאור הנר, מותר להכניסו ולהתשמש לאורו. וכן הוא ב'''ספר העיטור''' (עשרת הדיברות חנוכה קיז א) בשם שלחו ממתיבתא. וב'''מאירי''' (כא א סוד"ה זה שביארנו) למד בדבריהם שדווקא כשנטלה ממקומה הוא דמותר להשתמש לאורה. | |||
=== שימוש בנרות לאחר זמן מצוותן === | === שימוש בנרות לאחר זמן מצוותן === | ||
| שורה 104: | שורה 108: | ||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב''''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה אי נמי) כתב בשם רבו הרא"ה שהעיקר כדעת הרי"ף שאף שאמרו ש[[אסור להשתמש לאורה]] זהו דווקא בזמן החיוב ומשום ביזוי מצוה, אבל אחר שכבר נתקיימה המצוה ליכא ביזוי מצוה, והרי הם ככל [[תשמישי מצוה הנזרקים]], וליכא לדברי האוסרים מפני שהשמן והפתילות הוקצו למצוה, לפי שלא הוקצו אלא לזמן קבוע. וכן כתב ב''''מיוחס לר"ן''' (כא ב ד"ה אי נמי) בשם הרא"ה והרמב"ן. | ||
<BR/>ב'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפה) כתב בשם '''רבנו ישעיה''' ראיה שמותר להשתמש במותר השמן שבנר חנוכה, שהרי לגבי נר שבת אמרה הגמרא ש[[טלטול נר בשבת|אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו]]. הרי שגם בנר שבת, אם כבר כבה מותר לר' שמעון, וכן הדין ב[[אתרוג, שאחר מצוותו מותר באכילה]]. | |||
== עשיית מלאכה ואכילה קודם הדלקה == | == עשיית מלאכה ואכילה קודם הדלקה == | ||