הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"

{{מקורות|סופרים כ ד|שבת כא ב||מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעב א-ב}}

== הברייתא והגמרא ==

מובא ב'''מסכת סופרים''' (כ ד) שמצוות הדלקת נר חנוכה, משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר: "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה". ואם הדליקו ביום אין מברכים עליו.

[[להלן]] יובאו דברי הפוסקים בדין זה – כמה זמן צריכים הנרות להיות דלוקים, ואם מותר לכבותן או להשתמש בהן לאחר ההדלקה.

=== שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' ===

<BR/>עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שזהו שם אומה מלקטי עצים שנשארים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם ומבעירים בבתיהם אור, וכשנגמרים להם העצים, יוצרים וקונים מאותם תרמודאי. כלומר שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. וכן פירש גם הרי"ף וכל הראשונים.

<BR/>ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה.

== פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה ==

בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) דייק בלשונו ולא כתב 'משתשקע החמה' כפי שאמרה הגמרא, אלא  כתב 'אחר שקיעה', ולכאורה כוונתו בסוף השקיעה.  

<BR/>גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) יש קצת לדייק, שכתבו שיש להדליק '''בלילה''' מיד, משמע קצת אחרי השקיעה.

וכן נראה מדברי ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שלמד שדעת בעל הלכות גדולות שאין להדליק קודם השקיעה, ממה שהביא את הגמרא האומרת ששלושה כוכבים הוי לילה. וביאר הרשב"א שכוונתו לומר שאין להדליק קודם לכן, שאם לא כן למה הזכיר גמרא זו כאן בהלכות חנוכה. ומכלל דברי הרשב"א מבואר שזמן הדלקת הנרות הוא בלילה, כלומר משיצאו שלושה כוכבים.  

אבל בספר '''יראים''' (רעד) לר' אליעזר ממיץ כתב שמצות נר חנוכה משתשקע החמה בעוד יום קצת, שכיון שהתחיל להחשיך לא הוי כשרגא בטיהרא, ואדרבה בזמן זה אנשים מתחילים לשוב לבתיהם ורואים הנרות מבעוד יום ותמהים, ובזה איכא פירסומי ניסא. וב'''בית חדש''' (תרעב א) כתב שלשיטתיה אזיל גם לענין שבת, שמשתשקע החמה הכוונה קודם שתשקע.

=== שולחן ערוך ואחרונים ===

=== אם מותר להדליק קודם השקיעה ===

ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי.  

ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס.  

<BR/>כן כתב גם ה'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה), והוסיף שיש מי שאומר שאם מדליק קודם זמן זה אינו מברך. אמנם בהמשך דבריו כתב שמי שהוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה, אך צריך שיתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שידלק הנר עד דכליא רגלא דתרמודאי.

=== שיטת ההלכה ===

מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב ב), ציטט לשון הרמב"ם שלא מקדימים ולא מאחרים זמן ההדלקה. אמנם הוסיף שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה, ובלבד שיתן שמן כשיעור שידלק עד שתכלה רגל מן השוק.

=== זמן ההדלקה בשבת ===

== סוף זמן הדלקת הנרות ==  

לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי התירוץ הנוסף, שמסביר שעד שתכלה רגל מן השוק הכוונה לשיעור ההדלקה (שיש לשים בנר לכתחילה או שמותר אחר כך לכבות, וכמחלוקת הראשונים [[לעיל]]), יוצא לכאורה שאין זמן מאוחר שבו אי אפשר להדליק, אלא יכול להדליק כל הלילה.  

<BR/>גם בספר ה'''אגודה''' (שבת ב לא) כתב שאם לא הדליק מדליק כל הלילה.

ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאחר זמן זה לא יצא ידי זמן הדלקתה מפני שהנר צריך להתפרסם לעוברי דרכים. ובהמשך דבריו הביא דעת הרמב"ם שאין להדליק אחר זמן זה, והביא גם דעת יש מפרשים שמדליקים שלא בברכה.  

ה'''טור''' (אורח חיים תרעב) כתב להלכה שזמן ההדלקה הוא עד חצי שעה אחר השקיעה, שאז יש פירסומי ניסא, אך הוסיף שזהו עיקר זמן הדלקה, ומכל מקום אם לא הדליק, זמנה כל הלילה.

=== בזמן הזה שמדליקים בפנים ===

כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) שבזמן הזה ש[[מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית מפני הסכנה]], אין לחוש מתי מדליק, שהרי אין היכרא ופרסומי ניסא אלא לבני הבית. והביא דבריהם ה'''רשב"א''' (ד"ה והא נמי). וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה דאי), וב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) נתן גדר למצוותה עד עלות השחר. וכן הסכימו ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר). וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה דאי) הוסיף שעל כל פנים גם היום זריזים מקדימים למצוות, ולכן לכתחילה מצוה להדליקה משתשקע החמה.

<BR/>ב'''דרכי משה''' (ד) כתב שבזמן הזה אין לחוש לזמן ההדלקה ואין צריך לדקדק להדליק דווקא בשקיעה, אבל הוסיף על פי ספר המנהגים טירנא שטוב להדליק קודם אכילה ובזמן שבני הבית נעורים. וב'''רמ"א''' באופן שונה מעט, שבזמן הזה שמדליקים בפנים אין צריך להיזהר להדליק קודם שתכלה הרגל, אבל טוב להיזהר.

ה'''בית חדש''' (תרעב ב) כתב שלהלכה יש לתפוס כפי רוב הראשונים הסוברים שמותר להדליק כל הלילה אם לא הדליק בזמנה, ולסמוך על התירוץ השני בגמרא, דבשל סופרים הלך אחר המיקל.  

=== לא הדליק כל הלילה ===

== משך הזמן שצריכים הנרות להיות דולקים ==

ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. וכתבו הראשונים (כלבו, ארחות חיים) ששיעור השמן שצריך לתת בכל נר הוא שמינית ביצה. שמצאנו בנרות של בית המקדש שהיו נותנים בכל נר חצי לוג שהם ג' ביצים לי"ב שעות (לילה שלם בממוצע). נמצא ביצה לד' שעות, ואם כן לחצי שעה די בשמינית ביצה.   

[[קטגוריה: חנוכה]]