הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 817 בתים ,  17:22, 16 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
<BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'.
<BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'.


וב'''סמ"ג''' (עשין ל) כתב דעיקר ציווי הדלקת הנר היא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת.
וב'''סמ"ג''' (עשין ל) כתב דעיקר ציווי הדלקת הנר היא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת. וה'''מאירי''' (כה ב ד"ה הדלקת נר) כתב שהיא מדברי סופרים.


==טעם החיוב==
==טעם החיוב==


כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שחובת הדלקת נר בשבת היא משום עונג שבת, וכ"כ ה'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה), הביאו המשנה ברורה (אורח חיים רסג א).  
כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שחובת הדלקת נר בשבת היא משום עונג שבת, וכ"כ ה'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה), הביאו המשנה ברורה (אורח חיים רסג א). וכ"כ ה'''מאירי''' (כה בד"ה הדלקת נר), וכתב שהיא ראש לכל עונג לפי שאין עונג בלא אורה.


ועיין בספר '''אבן ישראל''' פישר, שהקשה דלקמן (ל ה,ז) לא מנה הרמב"ם הדלקת נר בכלל הדברים שהם משום עונג שבת, אלא בכלל הדברים שהם מפני כבוד שבת. ונשאר בצ"ע.
ועיין בספר '''אבן ישראל''' פישר, שהקשה דלקמן (ל ה,ז) לא מנה הרמב"ם הדלקת נר בכלל הדברים שהם משום עונג שבת, אלא בכלל הדברים שהם מפני כבוד שבת. ונשאר בצ"ע.
שורה 35: שורה 35:


ה'''גמרא''' (שבת כג ב) מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ונר חנוכה ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני יין לקידוש. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).
ה'''גמרא''' (שבת כג ב) מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ונר חנוכה ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני יין לקידוש. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (יג) כתב הטעם, דאף ש[[קידוש של שבת הוא מדאורייתא]], מ"מ בזה יוצא ידי חובה בקידוש של תפילה, ו[[קידוש על היין הוא מדרבנן]], ועוד שהרי יכול [[לקדש על הפת]].
ובביאור המושג שלום בית, כתב '''המאירי''' (כג ב ד"ה מי) שלא יהיו בני ביתו יושבים בחושך. ובשם יש מפרשים כתב שהוא מצד אשתו, שהמצווה מסורה לה.


עוד כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) כתב דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>
עוד כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) כתב דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>
וכתב ה'''אור שמח''' דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, מ"מ בשביל ד' כוסות לפסח צריך לקבל מן הצדקה, משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה שאף הוא משום פרסומי ניסא, א"כ כ"ש שלנר שבת יש לחזר על הפתחים, דחמיר מד' כוסות.
וכתב ה'''אור שמח''' דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה שאף הוא משום פרסומי ניסא, א"כ כ"ש שלנר שבת יש לחזר על הפתחים, דחמיר מד' כוסות.
 


[[קטגוריה:עונג שבת]]
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]

תפריט ניווט