10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום"
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | == סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | ||
כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה. | כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה. | ||
<BR/>וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. | <BR/>וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. וב'''ארחות חיים''' לוניל (מאה ברכות כט) כתב שזהו טעם מסתבר, שהרי כמה פעמים ביום אנו אומרים תהילה לדוד בלא שאר המזמורים ובכל זאת מוסיפים פסוק זה בכל פעם. | ||
וב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים. | |||
<BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | <BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | == כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | ||
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד"ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'. | כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד"ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'. | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=24&hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה. | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||