10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←טעו והתפללו קודם פלג המנחה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אבל ע' ב'''ריטב"א''' (כז ב) שכתב לגבי יחיד שאף שמותר במלאכה, מ"מ אינו צריך לחזור ולהתפלל כיון שהתפלל כראוי '''אחר שקיעה''', אבל אם טעה והתפלל קודם שקיעה צריך לחזור. ושקיעה לשיטתו היא פלג המנחה, כמו שביאר לעיל מיניה (כז א ד"ה מדרב), ומקשה הגמ' מעובדא דאבידן שלא החזירם להתפלל אף שקודם שקיעה היה, ומתרצת דציבור שאני מפני הטורח. ומבואר יוצא לפי הריטב"א, דיחיד שטעה והתפלל קודם פלה"מ שהוא תחילת השקיעה צריך לחזור, והציבור אינם צריכים לחזור אפי' קודם פלג המנחה מפני הטורח, ודלא כהב"י. | אבל ע' ב'''ריטב"א''' (כז ב) שכתב לגבי יחיד שאף שמותר במלאכה, מ"מ אינו צריך לחזור ולהתפלל כיון שהתפלל כראוי '''אחר שקיעה''', אבל אם טעה והתפלל קודם שקיעה צריך לחזור. ושקיעה לשיטתו היא פלג המנחה, כמו שביאר לעיל מיניה (כז א ד"ה מדרב), ומקשה הגמ' מעובדא דאבידן שלא החזירם להתפלל אף שקודם שקיעה היה, ומתרצת דציבור שאני מפני הטורח. ומבואר יוצא לפי הריטב"א, דיחיד שטעה והתפלל קודם פלה"מ שהוא תחילת השקיעה צריך לחזור, והציבור אינם צריכים לחזור אפי' קודם פלג המנחה מפני הטורח, ודלא כהב"י. | ||
<br/>וכדעת הריטב"א כתב גם '''המאירי''' (ד"ה התפלל) בשם גדולי המחברים וגדולי המפרשים בשם גאון, והסכים הוא לדעתם, אלא שלמאירי יחיד אחר פלג המנחה אסור במלאכה [ומבאר דעובדא דאביי קודם הפלג הוה], ואילו לפי הריטב"א אף שאינו חוזר ומתפלל מותר במלאכה. | <br/>וכדעת הריטב"א כתב גם '''המאירי''' (ד"ה התפלל) בשם גדולי המחברים וגדולי המפרשים בשם גאון, והסכים הוא לדעתם, אלא שלמאירי יחיד אחר פלג המנחה אסור במלאכה [ומבאר דעובדא דאביי קודם הפלג הוה], ואילו לפי הריטב"א אף שאינו חוזר ומתפלל מותר במלאכה. | ||
וע' ב'''ביאור הגר"א''' שעל דברי השו"ע דרק מפלה"מ אין מחזירים את הציבור, כתב '''ברכות שם''' וב'''ברכת אליהו''' רקובר כתב בביאור דבריו דכוונתו לדברי הגמ' שהוכיחה דפלה"מ מותר להתפלל ערבית לר' יהודה, מעובדא דרב שהתפלל של שבת מערב שבת, וא"כ חזינן דקבלת שבת יכולה להיות רק מזמן שאפשר להתפלל ערבית. | |||
==קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות== | ==קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות== | ||