10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←אסוקי שמעתתא
| שורה 59: | שורה 59: | ||
וב'''חידושי אנשי שם''' כתב לבאר כוונת המרדכי, שבאותו מעשה היה שרוב הקהל הדליקו, ואפילו הכי התירו למיעוט לעשות מלאכה ואינם נמשכים אחר הרוב, כיון שהיה בטעות, מה שאין כן כשקיבלו הרוב את השבת בלא טעות, נמשך המיעוט אחריהם, וכמו שמסיים שם המרדכי, וכוונתו לומר שיש ללמוד משם דקבלה בטעות של הרוב, לא הוי קבלה לאחריני. | וב'''חידושי אנשי שם''' כתב לבאר כוונת המרדכי, שבאותו מעשה היה שרוב הקהל הדליקו, ואפילו הכי התירו למיעוט לעשות מלאכה ואינם נמשכים אחר הרוב, כיון שהיה בטעות, מה שאין כן כשקיבלו הרוב את השבת בלא טעות, נמשך המיעוט אחריהם, וכמו שמסיים שם המרדכי, וכוונתו לומר שיש ללמוד משם דקבלה בטעות של הרוב, לא הוי קבלה לאחריני. | ||
<BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן כתב אליה רבה (ל) בשם '''מהר"ם טיקטין''' (הוא חידושי אנשי שם הנ"ל) והכריח כן ממה שאיתא באותו מעשה שלא התפללו ערבית, הא משמע שאם התפללו היו אסורים אף אותם שלא התפללו דקבלה בטעות שמה קבלה. וכתב שכן משמע ברוקח שלמד מהאי מעשה שקבלה בטעות הויא קבלה (ודלא כהדרישה הנ"ל) ובשבלי הלקט. וכן צידד ה'''מגן אברהם''' (כו) כמהרמ"ט בהבנת המרדכי. | <BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן כתב אליה רבה (ל) בשם '''מהר"ם טיקטין''' (הוא חידושי אנשי שם הנ"ל) והכריח כן ממה שאיתא באותו מעשה שלא התפללו ערבית, הא משמע שאם התפללו היו אסורים אף אותם שלא התפללו דקבלה בטעות שמה קבלה. וכתב שכן משמע ברוקח שלמד מהאי מעשה שקבלה בטעות הויא קבלה (ודלא כהדרישה הנ"ל) ובשבלי הלקט. וכן צידד ה'''מגן אברהם''' (כו) כמהרמ"ט בהבנת המרדכי. | ||
==שלחן ערוך ואחרונים== | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג יד) כתב בסתם לקולא לענין ציבור שטעו והתפללו ערבית מבעוד יום, שאף שאינם צריכים לחזור על תפילתם, מ"מ מותרים במלאכה, ודלא כיחיד שצריך לחזור על תפילתו. וביש אומרים כתב שאותם שהדליקו נרות, אסורים במלאכה, וכדעת הגאונים, והוסיף שיש אומרים שאותו הנר שהודלק לכבוד שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן, או לטלטלו אם כבה. | |||
והט"ז (א) כתב דלא קיי"ל כהיש אומרים, אלא כל הקהל מותרים, שהרי בלא"ה קיי"ל בסעיף י' דרק האשה המדליקה נאסרה במלאכה, והביאו ה'''באר היטב''' (כ). | |||
<br/>וב'''אליה רבה''' (לא) תמה על דברי הט"ז דדבריו הם כהי"א, שהרי יוצא לפי דבריו שהנשים אסורות במלאכה. וב'''לבושי שרד''' יישב דברי הט"ז שכוונתו דכל קבלה בטעות נחית חד דרגה, ולכן כיון שבהדלקה בכוונה לא נאסר אלא המדליק עצמו, דכקיי"ל בס"י, א"כ הכא דבטעות הוא, אפילו המדליק אינו נאסר. | |||
ולכאורה גם בלא דברי הט"ז יש להכריע לקולא, דקיי"ל סתם ויש אומרים הלכה כסתם. אבל ה'''מגן אברהם''' (כו) הכריע כהיש אומרים, וכן הכריע האליה רבה (ל), וסיים דמ"מ אין המיעוט נמשכים אחר הרבים, וכ"כ ה'''לבושי שרד''' בדעת המג"א. | |||
<BR/>ובמשנה ברורה (נו) הכריע כהמג"א, אלא אם כן במקום הדחק דאז יש לסמוך אדעה קמייתא בשו"ע. | |||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||