10,105
עריכות
| שורה 77: | שורה 77: | ||
== ענייה לדברים שבקדושה == | == ענייה לדברים שבקדושה == | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. ב'''תרומת הדשן''' (יב) הביא דברי תוספות אלו, וכתב שלא נמצא מקור לזה בפרק אין עומדין. והביא בשם גדול אחד שדקדק מדברי ה'''סמ"ק''' שיש לענות לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לפי שכתב שבכל תפילות דמיושב יענה קדיש וקדושה. אבל התרוה"ד דחה דקדוק זה וכתב שבין גאולה לתפילה לא חשיב תפילה דמיושב. וסיים שקשה לדחות דברי התוס' אף שדבריהם מגומגמים, ולכן למעשה אין לענות בין גאולה לתפילה.<BR/> | ||
וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. | וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. | ||
<BR/>ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה. | |||
ולענין תפילת ערבית, בספר '''אליה רבה''' (סו יג) הביא דברי המהרי"ק הנ"ל, ודייק מדבריו שבשל ערבית מותר לענות לקדיש וברכו וקדושה בין גאולה לתפילה. | ולענין תפילת ערבית, בספר '''אליה רבה''' (סו יג) הביא דברי המהרי"ק הנ"ל, ודייק מדבריו שבשל ערבית מותר לענות לקדיש וברכו וקדושה בין גאולה לתפילה. | ||