10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות
| שורה 46: | שורה 46: | ||
האור זרוע אחר שהביא מעשה זה, כתב 'הרי אתה רואה שאע"פ שבטעות קיבלו עליהם את השבת, אפ"ה אסורים במלאכה', כלומר שראה בזה ראיה לשיטת רש"י, וכן משמע בשבלי הלקט שלמד מזה לאיסורא. אבל המרדכי שם למד מזה להיפך, שקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרים במלאכה, וכדעת הרא"ש ודעימיה. | האור זרוע אחר שהביא מעשה זה, כתב 'הרי אתה רואה שאע"פ שבטעות קיבלו עליהם את השבת, אפ"ה אסורים במלאכה', כלומר שראה בזה ראיה לשיטת רש"י, וכן משמע בשבלי הלקט שלמד מזה לאיסורא. אבל המרדכי שם למד מזה להיפך, שקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרים במלאכה, וכדעת הרא"ש ודעימיה. | ||
ובביאור מחלוקתם יש לומר, דהאו"ז ס"ל דקבלה בטעות שמה קבלה, כאדם שאוסר על עצמו דבר, ולכן בהדלקת נרות קיבלו עליהם שבת, מה שאין כן בתפילת היחיד, שכל הקבלה היתה ע"י תפילה, וכיון שחייב לחזור ולהתפלל, ממילא לא חשיב שקיבל על עצמו. אבל הציבור שאינם חייבים לחזור ולהתפלל, אף שהוא מפני הטורח בלבד, סוף סוף אסורים במלאכה, דקבלה בטעות שמה קבלה. | |||
<BR/> ובדעת המרדכי כתב הב"י דס"ל דהדלקת הנר שאני דהוי מעשה. כלומר קבלה בטעות אין שמה קבלה ולא דמי לאדם האוסר על עצמו דבר, ולכן בין ציבור בין יחיד מותרים במלאכה אם טעו בתפילה, ומ"מ המדליק את הנר נאסר משום שעשה מעשה. | |||
< | |||
עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת. | עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת. | ||