הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

סוף זמן קריאת שמע של ערבית (עריכה)

גרסה מ־08:02, 25 ביוני 2017

נוספו 587 בתים , 08:02, 25 ביוני 2017

←‏מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,098

עריכות

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים==
 נחלקו הראשונים בכוונת דברי שמואל האם כוונתו שהלכה כרבן גמליאל לעומת חכמים, ולכתחילה מותר לקרוא עד עמוד השחר (וזה סותר לכאורה את הגמרא להלן שמשמע שהלכה כחכמים), או שכוונתו לפסוק כרבן גמליאל רק לעומת ר' אליעזר, אך מכל מקום לדינא הלכה כחכמים שמסכימים לרבן גמליאל בעיקרא דדינא אלא שעשו סייג לדבר.
+===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש===
+ה'''רי"ף''' (א ב) ציטט דברי רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל ולכאורה פשטות דבריו מורים שהלכה כרבן גמליאל לגמרי, שמותר לכתחילה לקרוא קריאת שמע עד עלות השחר, ואין צורך בסייג. אמנם בהמשך דבריו כתב שדברי רבן גמליאל שאמר עד עלות השחר, הם בדיעבד, שהרי חכמים אמרו סייג לדבריהם שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. כלומר נראה מדברי הרי"ף שגם רבן גמליאל לא אמר דבריו אלא בדיעבד, אבל לכתחילה יש לקרוא קודם חצות.
+כן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א ט) שזמן קריאת שמע של ערבית הוא עד חצי הלילה, ורק אם עבר ואיחר קורא עד עמוד השחר, שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן הפשיעה. מבואר שפוסק כחכמים, או שסובר כהרי"ף שגם רבן גמליאל לא התיר אלא בדיעבד.
+וכן דעת ה'''סמ"ג''' (עשין יח) הסכים לדברי הרמב"ם וכתב להדיא שהלכה כרבן גמליאל, שסובר שאף חכמים לא אמרו כן אלא להרחיק את האדם מן העבירה.
+<BR/>וכן דעת '''רמב"ן''', '''סמ"ק''', '''רבנו ירוחם''' ו'''אבודרהם''', שיקרא ק"ש עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. וכתב ה'''באור הלכה''' (אורח חיים רלה ד"ה וזמנה), שכן משמע גם מ'''תוספות יום טוב''' ומ'''רע"ב'''. וכן כתב שמשמע מה'''רי"ף''' (שכתב שר"ג אמר שניתן לקוראה עד עה"ש בדיעבד, ומשמע שלתחילה יש לקוראה עד חצות).
 ===שיטת הרא"ש והרשב"א וסייעתם===
@@ שורה 23: / שורה 31: @@
 כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה ג), שגם דעת ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה וקורא) כדעת הרא"ש והרשב"א, שכתב שם על הברייתא הנ"ל: "וקורא ק"ש ומתפלל- מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק"ש של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל", ומדייק מכאן הב"י שדווקא לאכול סעודה הוא דאסור, אבל אם רוצה להמתין מלקרותה, רשאי, ומשמע כל הלילה.
 וב'''שלטי גיבורים''' (דרוש מקור) הביא שכך גם דעת '''ריא"ז''', שרשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. וב'''באור הלכה''' (רלה ד"ה "וזמנה") כתב שזו גם דעת '''תוספות רבי יהודה'''. וכך פסק גם ה'''טור''' (אורח חיים רלה ג) שהלכה כרבן גמליאל, דאיפסיקא הלכתא כוותיה, ולכן אפילו לכתחילה יכול להמתין לקרות עד שיעלה עמוד השחר.
-===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש===
-אולם דעת ה'''רמב"ם''' אינה כן, שכתב (קריאת שמע א ט): "איזהו זמן ק"ש בלילה, מצוותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו, שלא אמרו עד חצות אלא להרחיק מן הפשיעה". וכן דעת הסמ"ג, שכתב: "מאימתי קוראים את שמע בערבים, משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, כדברי חכמים, ואם עבר ואיחר וקרא, עד שלא עלה עמוד השחר יצא יד"ח, דהלכה כר"ג שסובר כך, ולא אמרו חכמים עד חצות אלא לכתחילה, כדי להרחיק אדם מן העבירה".
-<BR/>וכן דעת '''רמב"ן''', '''סמ"ק''', '''רבנו ירוחם''' ו'''אבודרהם''', שיקרא ק"ש עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. וכתב ה'''באור הלכה''' (אורח חיים רלה ד"ה וזמנה), שכן משמע גם מ'''תוספות יום טוב''' ומ'''רע"ב'''. וכן כתב שמשמע מה'''רי"ף''' (שכתב שר"ג אמר שניתן לקוראה עד עה"ש בדיעבד, ומשמע שלתחילה יש לקוראה עד חצות).
 ====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם====
@@ שורה 39: / שורה 43: @@
 ונמצינו למדים שנחלקו רבותינו הראשונים בהלכה למעשה, מתי הוא סוף זמן קריאת שמע, שלדעת הרא"ש, רשב"א, ריא"ז, תוספות רבי יהודה, תוספות אליבא דבית יוסף וטור, רשאי לקרוא לכתחילה עד עה"ש.
 ודעת רבנו יונה שיקרא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש.            ודעת הרמב"ם, סמ"ג, רמב"ן, סמ"ק, רבנו ירוחם ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש. וכן דעת הרי"ף, רע"ב ותוספות יום טוב אליבא דבאוה"ל.
 ==שיטת ההלכה==

הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

סוף זמן קריאת שמע של ערבית (עריכה)

גרסה מ־08:02, 25 ביוני 2017

תפריט ניווט

חיפוש