הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

<BR/>'''רש"י''' (ד"ה בין) מסביר שהכוונה לגיזת צמר שצבעה תכלת, ויש מקומות שלא עלה הצבע יפה ונשאר לבן, שצריך שיוכל להבדיל בין הצבעים.

<BR/>'''תוספות''' (ד"ה אלא) הקשו על רש"י בענין זה, שבמסכת מנחות (מג ב) אמרו על משפט זה 'בין תכלת ללבן' שמצות קריאת שמע תלויה בציצית, ואם כן ודאי הפירוש הוא בין תכלת שבציצית ללבן שבציצית, שבזמן שאפשר להבחין בין צבעים אלו זה זמן תחילת קריאת שמע, ונמצא שתלויה מצות קריאת שמע במצות ציצית.

===פירוש חברו הרגיל אצלו===

ב'''ירושלמי''' (ברכות א ב) מובאת דעת אחרים המובאת גם בבלי, שזהו משיכיר את חברו הרגיל עמו ממרחק ד' אמות. ושואל שם רב חסדא באיזו מציאות מדובר, שהרי אם זהו חבר שרגיל בו, אז הוא מכיר אותו גם ממרחק. ואילו חבר שאינו רגיל בו אף מד' אמות לא יכירנו. אלא מסיק הירושלמי שם שמדובר בחבר שרגיל ואינו רגיל, כאדם שבא לאכסניא מידי פעם.

<BR/>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה אמר אביי) לא הזכיר דברי הירושלמי, אלא כתב שמיירי בחבירו הרגיל אצלו, שאם בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות אינו מכירו.

ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. משמע בדבריו שסובר שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה שקריאת שמע כותיקין.

<BR/>וכן כתב ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאביי לא לחלוק על רב הונא בא, אלא בא לומר שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ. אך שאר אדם שאינו חושש לזה, יכול לקרות מהנץ החמה.

===קושיה מנברשת של זהב של הלני המלכה===