הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בקומה זקופה ובגילוי הראש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
חלק מן הפוסקים הראשונים הביאו למעשה הלכה זו שאין ללכת בקומה זקופה. אמנם בחלקם משמע שהוא מידת חסידות, ובחלקם משמע שהוא מעיקר הדין.
חלק מן הפוסקים הראשונים הביאו למעשה הלכה זו שאין ללכת בקומה זקופה. אמנם בחלקם משמע שהוא מידת חסידות, ובחלקם משמע שהוא מעיקר הדין.


ב'''ספר האורה''' המיוחס לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=175 (ו עשרה מילי דחסידותא)] מובא שזהו אחד הדברים שנהג רב ממידת חסידות, ועשה רב הונא תלמידו אחריו. אמנם במקום אחר בספר האורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=179 (א ו דין לשהות קודם התפילה)] משמע שהוא מעיקר הדין.
ב'''ספר האורה''' המיוחס לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=175 (ו עשרה מילי דחסידותא)] מובא שזהו אחד הדברים שנהג רב ממידת חסידות, ועשה רב הונא תלמידו אחריו. אמנם במקום אחר בספר האורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=179 (א ו דין לשהות קודם התפילה)] משמע שהוא מעיקר הדין. כדבריו העתיקו גם '''ספר האשכול''' (בעל קרי ב א) וספר '''אהל מועד''' (ראשית חכמה הארוך ג ג).
<BR/>גם ב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=26&hilite= (תפילה מה, מט]) משמע שכל אדם צריך נהוג כן, ולא רק בתפילה אלא כל היום כולו.
<BR/>גם ב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=26&hilite= (תפילה מה, מט]) משמע שכל אדם צריך נהוג כן, ולא רק בתפילה אלא כל היום כולו.
<BR/>ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32456&st=&pgnum=36 (נג)] מובא גם כן שלא ילך אדם בקומה זקופה אלא שחוח, להראות מורא שמים על ראשו, וכל ההולך בקומה זקופה כאילו גוזל המקום ודוחק רגליו ומראה שאין לו מורא, ושיש ללמוד כן ממורא מלך בשר ודם, שאין אחד משומריו מגביה עיניו כנגדו מפני מוראו. לכן צריך להשפיל כיסוי עיניו עד שלא יראה הבא כנגד גלגלי עיניו.
<BR/>ב'''ספר הרוקח''' הביא דברי זה בהלכות חסידות (שורש המידות)
בספר '''כפתור ופרח''' (מד) הביא כן בהנהגת תלמידי חכמים. וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ב ה) שהוא הנהגה לתלמידי חכמים.
אמנם בראשונים אחרים משמע שהוא מעיקר הדין לכל אדם. <BR/>
ה'''רי"ד''' בפסקיו (קידושין לא א) הביא להלכה דברי הגמרא כלשונם.
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' (א פתיחה ד) כתב שכשיעמוד להתהלך בארץ, יכוף קומתו וישחה ראשו ולא יהלך בקומה זקופה. ושוב כתב כן במקום אחר (א ברכות עג).


ה'''רי"ד''' בפסקיו (קידושין לא א) הביא כן.
ה'''רמב"ם''' הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.
ה'''רמב"ם''' הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.
<BR/>גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x6 (אורח חיים ב)] הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.  
<BR/>גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x6 (אורח חיים ב)] הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.  
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (אורח חיים ב ו)] הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (אורח חיים ב ו)] הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.
גם בספרי בהלכה של האחרונים העתיקו הלכה זו כמעיקר הדין.
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א א ט) העתיק כלשון השלחן ערוך 'אסור', וכן הוא ב'''קיצור שלחן ערוך''' גאנצפריד (ג ז) ובעוד אחרונים.


===ארבע אמות===
===ארבע אמות===

תפריט ניווט