הבדלים בין גרסאות בדף "סדר נעילת המנעלים וחליצתם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
<BR/>גם ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו.
<BR/>גם ה'''רי"ף''' וה'''רמב"ם''' לא הזכירו כלל סוגיה זו, ומבואר שסוברים להלכה שאין קפידא בדבר זה, וכהכרעת רבנו חננאל. וכן היא לכאורה דעת ה'''רא"ש''' שגם הוא השמיט סוגיה זו.
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים ב ד"ה וכשינעול) ביאר שמחמת דברי רב רב אשי, השמיטו הפוסקים גם דין הברייתא לענין חליצה, שכשם שאין קפידא בנעילה, כן אין להקפיד על החליצה, ומפרשים הם את הברייתא שאם רוצה לנעול של ימין תחילה רשאי, וכן אם רוצה לחלוץ של שמאל תחילה רשאי, אך אין חיוב בדבר.
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים ב ד"ה וכשינעול) ביאר שמחמת דברי רב רב אשי, השמיטו הפוסקים גם דין הברייתא לענין חליצה, שכשם שאין קפידא בנעילה, כן אין להקפיד על החליצה, ומפרשים הם את הברייתא שאם רוצה לנעול של ימין תחילה רשאי, וכן אם רוצה לחלוץ של שמאל תחילה רשאי, אך אין חיוב בדבר.
<BR/>וב'''דרישה''' (אורח חיים ב א) כתב בשם ה'''מהר"ל מפראג''' שודאי לא ייתכן שרב כהנא חלק על הברייתא, אלא סובר הוא שאין חיוב להקפיד בדבר אלא רק ממידת חסידות, אבל על הרוב גם רב כהנא היה נוהג כן.


אמנם רבנו יונה ב'''ספר היראה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51104&st=&pgnum=13 (כ)] כותב שיש לנעול של ימין תחילה ולקשור של שמאל תחילה, לקיים דברי רבותינו שירא ה' יצא את כולם, כלומר פסק להלכה כרב נחמן בר יצחק. גם ב'''טור''' (אורח חיים ב) כתב למעשה שיש לנעול של ימין תחילה, ולקשור את של שמאל תחילה. גם ב'''תוספות''' (סא א ד"ה וסיים) משמע שסובר כן להלכה, וכן ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה וסיים).
אמנם רבנו יונה ב'''ספר היראה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51104&st=&pgnum=13 (כ)] כותב שיש לנעול של ימין תחילה ולקשור של שמאל תחילה, לקיים דברי רבותינו שירא ה' יצא את כולם, כלומר פסק להלכה כרב נחמן בר יצחק. גם ב'''טור''' (אורח חיים ב) כתב למעשה שיש לנעול של ימין תחילה, ולקשור את של שמאל תחילה. גם ב'''תוספות''' (סא א ד"ה וסיים) משמע שסובר כן להלכה, וכן ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה וסיים).
שורה 30: שורה 31:
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
אבל ה'''טור''' (אורח חיים ב) השמיט ענין החליצה, ודנו המפרשים בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ואפשר) כתב בדעת הטור שסובר הוא שאף שצריך לנעול של ימין תחילה, מ"מ אין חיוב לחלוץ של שמאל תחילה, וכוונת הברייתא רק לומר שאינו חייב לחלוץ של ימין תחילה כבנעילה, אלא אם רצה רשאי לחלוץ של שמאל תחילה, אבל אין קפידא בדבר.
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה.
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''בית חדש''' (ד) שהטור סובר שיש לחלוץ תחילה של שמאל, אך הטעם שלא פירש כן הוא מפני שטעם הקדימה בחליצת שמאל איננה מפני חשיבותה של שמאל כמו בהקדת הקשירה, אלא דווקא מפני חשיבותה של הימין (וכדבריו מפורש במאירי). והטור קיצר וכתב רק נעילת ימין תחילה, ומזה נלמוד שבחליצה שמאל תחילה. כעין זה כתבו  גם ה'''פרישה''' (ד) ו'''דרישה''' (ב) ו'''מור וקציעה''' (ד"ה ואפשר) לפרש בדעת הטור.


=== מנעלים בלא רצועות ===
=== מנעלים בלא רצועות ===
שורה 36: שורה 37:


==שלחן ערוך ואחרונים==
==שלחן ערוך ואחרונים==
ה'''שלחן ערוך''' הכריע כדעת הטור,
גם ה'''בית חדש''' (ד) נקט להלכה כדעת הטור לנעול של ימין תחילה ולחלוץ של שמאל.


=== איטר יד ורגל ===
=== איטר יד ורגל ===

תפריט ניווט