הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 37: שורה 37:
===שיטת רש"י===
===שיטת רש"י===


כבר בירושלמי (ברכות א א) מובאת ברייתא שהקורא קודם צאה"כ לא יצא ידי חובתו, וא"כ, היאך אנו קוראים בבית הכנסת, והרי הוא קודם צאת הכוכבים, ומשיב הירושלמי שזו קריאה רק כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומביאו '''רש"י''' על המשנה (ד"ה עד סוף). וכתב שם רש"י שלכן חובה לקוראה שוב משתחשך, אך בפרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא.  
כבר ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובאת ברייתא שהקורא קודם צאה"כ לא יצא ידי חובתו, וא"כ, היאך אנו קוראים בבית הכנסת, והרי הוא קודם צאת הכוכבים, ומשיב הירושלמי שזו קריאה רק כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומביאו '''רש"י''' על המשנה (ד"ה עד סוף). וכתב שם רש"י שלכן חובה לקוראה שוב משתחשך, אך בפרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא.  
<br/> וכדברי רש"י משמע בסדר רב עמרם גאון שכתבו הראשונים בשמו שיש [[לברך על קריאת שמע שעל מטתו ברכה שלפניה]], ומשמע שיוצא בזה ידי חובה, ולא בקריאת שמע שבית הכנסת.
<br/> וכדברי רש"י משמע בסדר '''רב עמרם גאון''' שכתבו הראשונים בשמו שיש [[לברך על קריאת שמע שעל מטתו ברכה שלפניה]], ומשמע שיוצא בזה ידי חובה, ולא בקריאת שמע שבית הכנסת. וכן הביאו הראשונים בשם ה'''ריב"א''' ו'''רי"צ גיאת'''.
<BR/> גם '''הרשב"א''' בחידושים כתב כהרי"ף והרמב"ם דהלכה כסתם מתני', וכרש"י והגאונים שצריך לחזור ולקרותה בשעת שכיבה, והביא ראיה שהרי הברייתא בירושלמי שם אומרת שאם קרא קודם צאת הכוכבים צריך לחזור ולקרוא, ולומד מזה הירושלמי למסופק אם קרא או לא שצריך לחזור ולקרוא, כהקורא בין השמשות.
<BR/> גם '''הרשב"א''' בחידושים כתב כהרי"ף והרמב"ם דהלכה כסתם מתני', וכרש"י והגאונים שצריך לחזור ולקרותה בשעת שכיבה, והביא ראיה שהרי הברייתא בירושלמי שם אומרת שאם קרא קודם צאת הכוכבים צריך לחזור ולקרוא, ולומד מזה הירושלמי למסופק אם קרא או לא שצריך לחזור ולקרוא, כהקורא בין השמשות.


וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]].
וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]].
וה'''רשב"א''' שם יישב כל קושיות התוס' על רש"י. שמה שקוראים רק פרשה ראשונה הוא משום דהיא מהתורה, אבל שאר פרשיות שהן של דבריהם, לא חייבוהו לחזור ולקרות. ומש"כ צריך לברך על קריאתה בלילה, אין הברכות מעכבות. ומש"כ שיש לסמוך גאולה לתפילה, כך הוא עיקר הדין כשמתפלל שלא בבית הכנסת או כשמתפלל כשהגיע זמן קריאת שמע, אך אם לא הגיע הזמן, תפילה בציבור עדיפא ממסמך גאולה לתפילה.


===שיטת תוס' ורא"ש===
===שיטת תוס' ורא"ש===

תפריט ניווט