9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | <BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | ||
כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון''', וכן כתב ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) והדגיש שאין איסור בדבר אלא מנהג אבילות, ומי שעבר וכנס אינו עובר על איסור. | כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון''', וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא), וכן כתב ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) והדגיש שאין איסור בדבר אלא מנהג אבילות, ומי שעבר וכנס אינו עובר על איסור. | ||
<BR/> | <BR/>ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) העתיק דברים אלו והוסיף שהטעם הוא כדי שלא להרבות בשמחה בימים אלו. וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) כתב טעם שהעומר קרבן שעורים, שנקרא 'אביב' וכן כתוב 'כי השעורה אביב' וכיון שקרבן סוטה הוא מן השעורים, לכן נוהגים שלא לשאת נשים בימים אלו. | ||
ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==שלא להסתפר== | ==שלא להסתפר== | ||
המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות. | המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות. | ||
<BR/>ב'''טור''' כתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר. גם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) מוזכר מנהג זה שנהגו במקצת מקומות. <BR/> | <BR/>אמנם ב'''טור''' כתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר. גם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) מוזכר מנהג זה שנהגו במקצת מקומות. וכן ב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב שנהגו שלא לכנוס ולא להסתפר.<BR/> | ||
וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר. | כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר. | ||
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים. | |||
==שלא לעשות מלאכה== | ==שלא לעשות מלאכה== | ||