9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"
המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות (עריכה)
גרסה מ־16:39, 2 באפריל 2017
, 16:39, 2 באפריל 2017אין תקציר עריכה
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==עירוב בין המינים== | ==עירוב בין המינים== | ||
ה'''ברייתא''' (ברכות, לז ב, מנחות עה ב) כותבת שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת. ולכאורה הכוונה שמותר לעשות מצה מעירוב בין המינים, וכן כתב להדיא '''תוספות''' (מנחות עה ב ד"ה ליקט) שאי אפשר לפרש את הברייתא לענין מנחות, שהרי קיימא לן כל המנחות באות מצה. וכן כתבו לדינא '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין), ה'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וה'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן). | ה'''ברייתא''' (ברכות, לז ב, מנחות עה ב) כותבת שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת. ולכאורה הכוונה שמותר לעשות מצה מעירוב בין המינים, וכן כתב להדיא '''תוספות''' (מנחות עה ב ד"ה ליקט) שאי אפשר לפרש את הברייתא לענין מנחות, שהרי קיימא לן כל המנחות באות מצה. וכן כתבו לדינא '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין), ה'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וה'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן). וכן כתב להלכה ב'''ערוך השלחן''' (תנג א) שפשוט הוא שכזית מכולם מצטרפין. | ||
אמנם '''רש"י''' (ברכות לז ב ד"ה לקט) פירש שהברייתא קאי על מנחות דווקא. ומה שהקשו התוס' שהרי מנחות באות מצה, תירץ ב'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] שאם נתחמצו המנחות ואכלן בפסח ענוש כרת. וכתב כן גם בדעת ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ה א) ששנה את סדר חמשת המינים שלא כסדר המשנה, אלא כתב חיטים וכוסמין יחד, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון, ובא להשמיענו לענין צירוף שאסור לצרפם אלא כוסמין עם חיטים לפי שכוסמין מין חיטים, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון שהם מין שעורין. והביא בחמד משה ראיה לזה מן הברייתא ב'''גמרא''' (פסחים לה א) שגם היא מנתה כסדר שמנה הרמב"ם. ולענין דינא סיים שצ"ע ויש להחמיר לכתחילה שלא לצרף מין בשאינו מינו. | |||
==זיהוי המינים== | ==זיהוי המינים== | ||