הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"

{{מקורות|ברכות ט ב|ברכות נט ב|||אורח חיים רכג א}}

האם צריכים האב או האם או שניהם יחד לברך כאשר נולד להם בן או בת, ואיזו ברכה.

ה'''משנה''' בברכות (ברכות ט ב) קובעת שעל על בשורות טובות יש לברך ברוך הטוב והמטיב. וב'''ברייתא''' בגמרא (ברכות נט ב) מובא שכשאמרו לאדם שילדה אשתו זכר, אומר ברוך הטוב והמטיב.  

<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר.

===אין אשתו עמו===

===מתה אשתו או מת האב===  

<BR/>והרב '''שיירי כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&st=&pgnum=88 (ו)] כתב שלא פליגי מרן והרמ"א, שהרמ"א דיבר במתה בלידתה באופן שלא ידעה כלל מלידת הבן, דבזה לא שייך הטוב והמיטיב.

   

==מנהג העולם שלא לברך==

<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו.

וב'''בית חדש''' (א) כתב שהיותר נראה בדברי הרשב"א שכיון שרשות הוא, אם רוצה מברך שהחיינו.

==ברכה על נכדים או בן של צדיק==

כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א).

==ברכה על לידת בת==

==מהי בשורה טובה==