9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 158: | שורה 158: | ||
גם ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שאין הדיוק נראה, וגם רבנו יונה חולק על זה. | גם ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שאין הדיוק נראה, וגם רבנו יונה חולק על זה. | ||
<BR/>אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | <BR/>אמנם ב'''שלחן ערוך''' (ג) אחר שהביא שיש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא, הכריע שטוב לחזור ולברך בעשרה בלא שם ומלכות. | ||
===לחזור ולברך במנין אחר=== | |||
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=66&hilite= (ב א)] שאם בירך הגומל במנין אחד, יכול לחזור ולברך שוב בבית כנסת אחר. | |||
<BR/>אבל הרב '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ג)] דחה דבריו מכל וכל וכתב שהוא דבר מתמיה, ויש בזה ברכה שאינה צריכה. | |||
==כשאחר מברך== | ==כשאחר מברך== | ||
| שורה 164: | שורה 168: | ||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שנהגו לברך אחר שקורא התורה, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב), וב'''ארחות חיים''' (שני וחמישי כה) נתן לזה טעם לפי שאז מצויים עשרה. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שנהגו לברך אחר שקורא התורה, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב), וב'''ארחות חיים''' (שני וחמישי כה) נתן לזה טעם לפי שאז מצויים עשרה. | ||
<BR/>וב'''מהרי"ל''' מנהגים (קריאת התורה ו) משמע שאם אינו קורא בתורה אינו מברך. אבל סיים שם שמהר"י סגל אחר שקרא בתורה ירד ושכח לברך, ושוב חזר אצל הספר תורה ובירך. | |||
===עד מתי מותר לברך=== | ===עד מתי מותר לברך=== | ||