9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בשו"ת '''יביע אומר''' (א יג) הביא דברי הרב השואל (משה מימון) שהיום באמת כל הדרכים הם בחזקת סכנה, שאין כמעט שבוע בלא תאונות דרכים. | בשו"ת '''יביע אומר''' (א יג) הביא דברי הרב השואל (משה מימון) שהיום באמת כל הדרכים הם בחזקת סכנה, שאין כמעט שבוע בלא תאונות דרכים. | ||
====אם יכול לברך כשעדיין נמצא בדרך==== | |||
ב'''רש"י''' (ד"ה צריכין) כתב שיש לברך כשיוצאים מן הסכנה, ושמא יש לדייק בדבריו שאין צורך להגיע למחוז חפצו, אלא כל שחלפה לה הסכנה יכול לברך. | |||
'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)]. | |||
<BR/>וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך. | |||
<BR/>ובספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט א)] הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב). | |||
אבל בספר '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ריט א)] כתב שלא ראה ששלוחי ארץ ישראל נוהגים לברך רק בחזרתם, אלא אדרבה כל מקום שמגיעים שם מברכים, אפילו אינם מתעכבים שם הרבה זמן. לכן כתב לדמות זאת למה שכתבו הפוסקים לגבי [[#מיחוש קבוע|מיחוש קבוע]] שמברך כל פעם שמתרפא שף שיודע שיחזור לאותו חולי. והביא לזה גם ראיה ממנהג ספרד שמברכים מעיר לעיר, ומשמע שמברך כשמגיע לעיר, ולא איירי דווקא במי שיוצא שלא על מנת לחזור. | |||
====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ||
| שורה 93: | שורה 102: | ||
וכן פסקו האחרונים ה'''משנה ברורה''' (ג) ו'''כף החיים''' (ריט א). | וכן פסקו האחרונים ה'''משנה ברורה''' (ג) ו'''כף החיים''' (ריט א). | ||
===אשה וקטן=== | ===אשה וקטן=== | ||
| שורה 106: | שורה 108: | ||
כתב ה'''מהר"ם מינץ''' בתשובה (יד) שקטן אינו מברך ברכת הגומל, לפי שאינו יכול לומר 'לחייבים' שהרי אינו בר חיובא, ואף אין לומר שיכוון על אביו, לפי שהרי זה כמזלזל בכבוד אביו. ואף שמדינא יכול היה לברך 'גומל חסדים טובים' בלא 'לחייבים', מ"מ אין לעשות כן דאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות. | כתב ה'''מהר"ם מינץ''' בתשובה (יד) שקטן אינו מברך ברכת הגומל, לפי שאינו יכול לומר 'לחייבים' שהרי אינו בר חיובא, ואף אין לומר שיכוון על אביו, לפי שהרי זה כמזלזל בכבוד אביו. ואף שמדינא יכול היה לברך 'גומל חסדים טובים' בלא 'לחייבים', מ"מ אין לעשות כן דאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות. | ||
אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף | אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | ||
==נוסח הברכה ופירושה== | ==נוסח הברכה ופירושה== | ||