הבדלים בין גרסאות בדף "גזירת הטמנה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 136 בתים ,  13:16, 8 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
==איסור הטמנה בשבת==
==איסור הטמנה בשבת==


ב'''גמרא''' (שבת לד א - לד ב) אומר רבא שהטעם שאמרו חכמים שלא להטמין תבשיל בשבת, אפילו בדבר ש[[אינו מוסיף הבל]], גזירה שמא ירתיח, אמנם ב[[בין השמשות]] לא גזרו דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. <br/>
ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (שבת לד א - לד ב)] אומר רבא שהטעם שאמרו חכמים שלא להטמין תבשיל בשבת, אפילו בדבר ש[[אינו מוסיף הבל]], גזירה שמא ירתיח, אמנם ב[[בין השמשות]] לא גזרו דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. <br/>
וביאר רש"י (ד"ה משחשכה) שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת. ומבעוד יום ליכא חשש זה, שהרי מותר לו לבשל. ו'''הרמב"ן''' במלחמות כתב שקשה לחוש לדבר כזה חמור, שיבוא אדם להדליק האש לכתחילה ולהרתיח הקדרה, ולא נחשדו ישראל על השבתות. וע' בערוך השלחן (רנז ב) כתב לתרץ דאין הכוונה שירתיחנה ויבשלנה ממש, אלא רק שיחתה האש סביב עד שירתיחנה. אבל מלשון רש"י שכתב 'ונמצא מבשל בשבת' לא משמע כן. <br/>   
וביאר רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (ד"ה משחשכה)] שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת. ומבעוד יום ליכא חשש זה, שהרי מותר לו לבשל. ו'''הרמב"ן''' במלחמות כתב שקשה לחוש לדבר כזה חמור, שיבוא אדם להדליק האש לכתחילה ולהרתיח הקדרה, ולא נחשדו ישראל על השבתות. וע' בערוך השלחן (רנז ב) כתב לתרץ דאין הכוונה שירתיחנה ויבשלנה ממש, אלא רק שיחתה האש סביב עד שירתיחנה. אבל מלשון רש"י שכתב 'ונמצא מבשל בשבת' לא משמע כן. <br/>   
לגירסת רש"י ופירושו הסכימו רוב הראשונים - '''ראב"ד''' בהשגות (שבת ד ב) , רא"ש (ב כג), רשב"א, ריטב"א, מאירי, רמב"ן, ר"ן, וטור.  
לגירסת רש"י ופירושו הסכימו רוב הראשונים - '''ראב"ד''' בהשגות (שבת ד ב) , רא"ש (ב כג), רשב"א, ריטב"א, מאירי, רמב"ן, ר"ן, וטור.  
   
   

תפריט ניווט