הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ
שורה 1: שורה 1:
==מחלוקת תנאים בסוף זמן ק"ש של ערבית==
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א, ד א-ב, ח ב, ט א||קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ב-ג}}
עד מתי בלילה אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית.
==מחלוקת התנאים==


ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן סוף זמן ק"ש של ערבית, שלדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
<BR/>וב'''גמרא''' (ד א; ט א) מובא שחכמים סוברים כר"ג לעניין זה ש"בשכבך"- בזמן שבנ"א שוכבים, הכוונה עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם וגדרו שיקרא עד חצות, כדי שלא ידחה את מצוות קריאת שמע, ותחטוף אותו שינה למשך כל הלילה. ואמרו בברייתא שבגמ' (ד א), שכל העובר על דברי חכמים (שאמרו לא לאחר את ק"ש לאחר חצות הלילה), חייב מיתה. וב'''גמרא''' (ח ב) פסק רב יהודה בשם שמואל, שהלכה כרבן גמליאל.
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות ד א) מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם וגדרו שיקרא עד חצות, כדי שלא ידחה את מצוות קריאת שמע, ותחטוף אותו שינה למשך כל הלילה. ואמרו בברייתא שבגמ' (ד א), שכל העובר על דברי חכמים (שאמרו לא לאחר את ק"ש לאחר חצות הלילה), חייב מיתה. וב'''גמרא''' (ח ב) פסק רב יהודה בשם שמואל, שהלכה כרבן גמליאל.
<BR/>הרי מבואר מכל הנ"ל שנחלקו רבי אליעזר וחכמים במשמעות "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת רבי אליעזר, שפירושו כל זמן שבנ"א הולכים לישון, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ולדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבנ"א שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר (ויותר מכך לא, שזהו כבר לא לילה, ואף אם אנשים ישנים בזמן זה, וודאי שכבר לא ניתן לקרוא; אולם ראה לקמן לגבי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לעניין אונס). ולגבי דעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה.       
<BR/>הרי מבואר מכל הנ"ל שנחלקו רבי אליעזר וחכמים במשמעות "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת רבי אליעזר, שפירושו כל זמן שבנ"א הולכים לישון, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ולדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבנ"א שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר (ויותר מכך לא, שזהו כבר לא לילה, ואף אם אנשים ישנים בזמן זה, וודאי שכבר לא ניתן לקרוא; אולם ראה לקמן לגבי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לעניין אונס). ולגבי דעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה.       


שורה 105: שורה 107:
[[קטגוריה:ברכות ב.]]
[[קטגוריה:ברכות ב.]]
[[קטגוריה:ברכות ד.]]
[[קטגוריה:ברכות ד.]]
[[[קטגוריה:ברכות ד:]]
[[קטגוריה:ברכות ח:]]
[[קטגוריה:ברכות ח:]]
[[קטגוריה:ברכות ט.]]
[[קטגוריה:ברכות ט.]]
[[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]]
[[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלה]]

תפריט ניווט