10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות
| שורה 45: | שורה 45: | ||
ולכאורה יש לדחות ראיית האו"ז, דגם רש"י לא אמר שנאסרו במלאכה אלא משום שאינם צריכים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, וכיון שמחשיבין להם את תפילתם, ממילא חל עליהם גם איסור מלאכה. אבל הכא אין ענין של טורח בהדלקת נרות, וא"כ יש להתיר להם מלאכה, כיון שאפשר להטריחם להדליק שוב. | ולכאורה יש לדחות ראיית האו"ז, דגם רש"י לא אמר שנאסרו במלאכה אלא משום שאינם צריכים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, וכיון שמחשיבין להם את תפילתם, ממילא חל עליהם גם איסור מלאכה. אבל הכא אין ענין של טורח בהדלקת נרות, וא"כ יש להתיר להם מלאכה, כיון שאפשר להטריחם להדליק שוב. | ||
אלא ע"כ צ"ל | אלא ע"כ צ"ל דס"ל לגאונים דשאני הדלקת נרות מתפילה, דבתפילה לא נאסר היחיד ובהדלקת נרות בטעות אפילו היחיד חל עליו שבת, דשאני הדלקת נרות שהוא מעשה וכמו שכתב הב"י (רסג ד"ה גרסינן) בביאור דברי המרדכי שקבלת שבת שע"י מעשה, דהיינו הדלקת הנר, עדיפא מקבלת שבת דתפילה, שאינה אוסרת. וכן י"ל לרש"י שתפילה אוסרת רק מפני הטורח לפי שאין בה מעשה, אבל הדלקה שיש בה מעשה אוסרת לא משום טורח. | ||
ולאו"ז ושבה"ל צ"ל | ולאו"ז ושבה"ל צ"ל שאמנם לא חייבים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, אבל מ"מ כיון שתפילתם תפילה, הרי שקיבלו שבת בתפילתם, ואסורים במלאכה, דגם תפילה חשיב מעשה. אבל יחיד שטעה והתפלל ערבית לכו"ע מותר במלאכה, מפני שתפילתו לא נחשבת תפילה כלל. | ||
אבל | |||
עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת. | עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת. | ||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||