הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

הוסרו 302 בתים ,  15:33, 7 בדצמבר 2015
שורה 45: שורה 45:
ולכאורה יש לדחות ראיית האו"ז, דגם רש"י לא אמר שנאסרו במלאכה אלא משום שאינם צריכים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, וכיון שמחשיבין להם את תפילתם, ממילא חל עליהם גם איסור מלאכה. אבל הכא אין ענין של טורח בהדלקת נרות, וא"כ יש להתיר להם מלאכה, כיון שאפשר להטריחם להדליק שוב.
ולכאורה יש לדחות ראיית האו"ז, דגם רש"י לא אמר שנאסרו במלאכה אלא משום שאינם צריכים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, וכיון שמחשיבין להם את תפילתם, ממילא חל עליהם גם איסור מלאכה. אבל הכא אין ענין של טורח בהדלקת נרות, וא"כ יש להתיר להם מלאכה, כיון שאפשר להטריחם להדליק שוב.


אלא ע"כ צ"ל דהכא סדאפילו יחיד חל עליו שבת בהדלקה בטעות, דשאני הדלקת נרות שהוא מעשה וכמו שכתב הב"י (רסג ד"ה גרסינן) בביאור דברי המרדכי שקבלת שבת שע"י מעשה, דהיינו הדלקת הנר, עדיפא מקבלת שבת דתפילה, שאינה אוסרת. ה"נ י"ל לרש"י שתפילה אוסרת רק מפני הטורח לפי שאין בה מעשה, אבל הדלקה שיש בה מעשה אוסרת לא משום טורח.  
אלא ע"כ צ"ל דסלגאונים דשאני הדלקת נרות מתפילה, דבתפילה לא נאסר היחיד ובהדלקת נרות בטעות אפילו היחיד חל עליו שבת, דשאני הדלקת נרות שהוא מעשה וכמו שכתב הב"י (רסג ד"ה גרסינן) בביאור דברי המרדכי שקבלת שבת שע"י מעשה, דהיינו הדלקת הנר, עדיפא מקבלת שבת דתפילה, שאינה אוסרת. וכן י"ל לרש"י שתפילה אוסרת רק מפני הטורח לפי שאין בה מעשה, אבל הדלקה שיש בה מעשה אוסרת לא משום טורח.  


ולאו"ז ושבה"ל צ"ל דתפילה חשיב כמעשה ולכן אסורים במלאכה כאותם שהדליקו את הנרות. ואף שרק מפני הטורח לא הטריחום לחזור, מ"מ אחר שהתפללו נחשב להם מעשה קבלה ואוסרים כהדלקת נרות.
ולאו"ז ושבה"ל צ"ל שאמנם לא חייבים לחזור ולהתפלל מפני הטורח, אבל מ"מ כיון שתפילתם תפילה, הרי שקיבלו שבת בתפילתם, ואסורים במלאכה, דגם תפילה חשיב מעשה. אבל יחיד שטעה והתפלל ערבית לכו"ע מותר במלאכה, מפני שתפילתו לא נחשבת תפילה כלל.  
אבל עדיין תמוה, שהרי יחיד שאעה והתפלל ערבית לכו"ע מותר במלאכה, ולגבי הדלקה הסכימו שאסור. ובשלמא אי נאמר כהב"י ניחא, אבל לשבה"ל קשיא.  


עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת.
עוד תמה הב"י על דברי שבה"ל, דאמאי לא יהיו מותרים שאר אנשי הבית שלא הדליקו, לגעת בנר שהודלק לשם שבת.
כתב בשבה"ל (נט) דקבלת שבת תליא בדעת האדם, ומיהו זהו דווקא כשקיבל מרצונו ובידיעתו שלא בטעות, אך אם קיבל ביום המעונן ונודע שהוא עדיין יום, לא נאסר במלאכה


==אסוקי שמעתתא==
==אסוקי שמעתתא==