הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"

אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור, וכן גרס ב'''ברכת הזבח'''.  

===מחלוקת אביי ורבא===

לפי הכלל המסור בידנו שבמקום שנחלקו אביי ורבא הלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם, גם כאן הלכה כרבא וכן פסקו הפוסקים.

לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה, שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת).

לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים:  

*נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב כיון שבפועל לאו מתעסק הוא שהרי חתך את מה שרצה לחתוך, ולשאר ראשונים פטור דסוף סוף כוונתו להיתר.

*נתכוון לחתוך את המחובר ועלה בידו לחתוך מחובר אחר, לרש"י חייב דמתעסק באיסור הוא שהרי כוונתו לחתוך דבר איסור, ולשאר ראשונים פטור דלא נתקיימה מחשבתו.

===קושיית התוספות בשבועות===

העולה מדברי הגמרא הללו, שמה שפטר שמואל מתעסק הוא אפילו בכגון שנתכוון ללקט תאנים וליקט תאנים, כלומר שנתכוון ללקט פירות בשבת (אלא שהיה שוגג בזה כגון שלא ידע ששבת או שלא ידע שאסור), אלא שלא נתכוון למה שעלתה בידו, הרי זה חשיב כשני שמות ופטור. וזה אפילו לר' אליעזר. מכאן הוכיחו התוספות שמתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור, שאין זו מלאכת מחשבת, וזה דלא כרש"י, שמדוייק בדבריו לחיוב.

ליישוב שיטת רש"י כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) שבאמת רבא ואביי לא סוברים להא דשמואל, ואין להם פטור במתעסק מטעם מלאכת מחשבת. ואף מה שתירצה הגמרא לשמואל את דברי ר' יהודה שמדובר ב'אבד מלקט מליבו' אין אביי ורבא מודים לזה, אלא מבארים דבריו כשפשוטם שדווקא אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו שחורות בזה פטור מכח הפסוק, ולית להו כלל פטורא דמלאכת מחשבת.

ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק.