9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===מחלוקת אביי ורבא=== | ===מחלוקת אביי ורבא=== | ||
מסיקה הגמרא שר' אליעזר שפטר מתעסק ממיעוט הפסוק "אשר חטא בה" הוא כגון שנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר, שבזה לכולי עלמא חשיב מתעסק ופטור. לזה מודה גם אביי, לפי שלא נתכוון לשם חתיכה. אמנם רבא מוסיף ואומר שאף אם התכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, גם בזה פטור מטעם מתעסק, לפי שלא נתכוון | מסיקה הגמרא שר' אליעזר שפטר מתעסק ממיעוט הפסוק "אשר חטא בה" הוא כגון שנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר, שבזה לכולי עלמא חשיב מתעסק ופטור. לזה מודה גם אביי, לפי שלא נתכוון לשם חתיכה. אמנם רבא מוסיף ואומר שאף אם התכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, גם בזה פטור מטעם מתעסק, לפי שלא נתכוון לחתוך איסור אלא היתר. | ||
====מחלוקת הראשונים==== | ====מחלוקת הראשונים==== | ||
=====שיטת רש"י===== | |||
'''רש"י''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הסביר בדברי אביי שהתכוון להגביה את התלוש וחתך את מחובר, הוא כגון שנפל סכין בין הערוגות וכשהגביהו חתך את הערוגה. כלומר מבין רש"י שמדובר שפטור דמתעסק הוא דווקא במתעסק בדבר אחד ועשה עבירה בדבר אחר, וכן הוא להדיא בהמשך דבריו (ד"ה וחתך). ולפי זה יש לבאר גם בדברי רבא שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, היינו שנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר, אך אם נתכוון לחתוך את התלוש וחתכו ולאחר מכן נוכח לדעת שמחובר היה חייב, דזה לא חשיב מתעסק וכמו שכתב להדיא רש"י עצמו במקום אחר (שבועות יט א ד"ה פרט למתעסק). | '''רש"י''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הסביר בדברי אביי שהתכוון להגביה את התלוש וחתך את מחובר, הוא כגון שנפל סכין בין הערוגות וכשהגביהו חתך את הערוגה. כלומר מבין רש"י שמדובר שפטור דמתעסק הוא דווקא במתעסק בדבר אחד ועשה עבירה בדבר אחר, וכן הוא להדיא בהמשך דבריו (ד"ה וחתך). ולפי זה יש לבאר גם בדברי רבא שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, היינו שנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר, אך אם נתכוון לחתוך את התלוש וחתכו ולאחר מכן נוכח לדעת שמחובר היה חייב, דזה לא חשיב מתעסק וכמו שכתב להדיא רש"י עצמו במקום אחר (שבועות יט א ד"ה פרט למתעסק). | ||
<BR/>וכן אם נתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר, יהיה חייב לפי רש"י, דדווקא כשעסוק במלאכת היתר ועלתה בידו איסור פטור. כן למדו הראשונים בדבריו, כמבואר ב'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין, כריתות יט ב ד"ה לשון, שבועות יט א ד"ה פרט). | <BR/>וכן אם נתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר, יהיה חייב לפי רש"י, דדווקא כשעסוק במלאכת היתר ועלתה בידו איסור פטור. כן למדו הראשונים בדבריו, כמבואר ב'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין, כריתות יט ב ד"ה לשון, שבועות יט א ד"ה פרט) וב'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון). | ||
כדברי רש"י משמע גם מלשון ה'''רמב"ם''' (שבת א ח) שכתב 'נתכוון לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר כגון שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אינו חייב כלום'. משמע שעשה דבר אחר ממה שנתכוון לעשות, כלומר הוא רצה לחתוך את התלוש וידע שהוא תלוש אלא שעלה בידו בלא כוונה לחתוך גם את המחובר. | |||
=====הקושיות על שיטת רש"י===== | |||
אמנם רוב הראשונים חלקו על רש"י בזה, והביאו חבילות של ראיות שלא כדבריו. | |||
כבר נתבאר שלפי רש"י יוצא שאם מתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר שאין זה מתעסק, דדווקא שנתעסק במלאכת היתר פטור. | |||
<BR/>'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הראו שב'''גמרא''' (כריתות יט ב) מוכח שאפילו נתכוון ללקט פירות תאנה זו ועלתה בידו תאנה אחרת פטור מדברי שמואל. | |||
<BR/>וכן הביאו שב'''גמרא''' (שבת צז ב) פסק רב אשי להלכה שאדם שזרק חפץ ברשות הרבים כשכוונתו היתה לזרוק ד' אמות, ועלה בידו לזרוק ח' אמות פטור כל שלא אמר 'בכל מקום שתרצה תנוח', כלומר אם כוונתו לזרוק לצד מסויים, אף שיש בפעולה זו חיוב חטאת, ועלה בידו לזרוק לצד אחר פטור כיון שלא נעשה רצונו. וזה דומה לנתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר. | |||
<BR/>קושיות אלו הקשה גם ה'''רמב"ן''' (עב ב ד"ה נתכוון), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר). אמנם ב'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכוין) איתא רק הקושיה השניה. | |||
=====שיטת רבנו תם ושאר ראשונים===== | |||
מכח קושיות אלו העלה רבנו תם שדין מתעסק הפוטר מחיוב חטאת הוא אפילו כנתעסק במלאכת חיוב אלא שעלתה בידו מלאכת חיוב אחרת, כגון שנתכוון לחתוך את זו וחתך את זו פטור. ולפי זה דברי אביי ורבא יתבארו באותו דבר עצמו, כלומר שבא להגביה או לחתוך את התלוש (כל חד כדאית ליה) ועלה בידו לחתוך את המחובר פטור, שדווקא מפני שעשה פעולה בדבר שאליו נתכוון בזה צריך שתהיה כוונתו למלאכת היתר. אך אם עשה פעולה בדבר אחר, אפילו היתה כוונתו למלאכת איסור, שנתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר פטור. | |||
<BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן כנגד רש"י. | |||
===היחס בין מימרא דשמואל לאביי ורבא=== | |||
לפי מה שנתבאר לעיל, לפי גירסת רש"י יוצא שדברי אביי ורבא באים לבאר את גדר המתעסק שפטר ר' אליעזר וגם את גדר המתעסק שפטר שמואל, כל אחד מטעמו. שלשמואל פטור מטעם שאין זו מלאכת מחשבת, בכגון שנתכוון להגביה או לחתוך את התלוש וכו'. ואילו לפי הגירסה שלפנינו יוצא שדברי אביי ורבא הם הסבר לפטור של ר' אליעזר בלבד, אך שמואל פטר במתעסק אחר ומטעם אחר, ואף ר' אליעזר מודה לו. | |||
===קושיית התוספות בשבועות=== | ===קושיית התוספות בשבועות=== | ||