הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"

<BR/>לכן כתב ה'''מהרש"א''' לבאר שבאמת כוונת רש"י על הפסל עצמו שאין לו הכשר סוכה, אך לא שאין בסכך ז' טפחים אלא שאין לפסל ג' דפנות וזו כוונת הגמרא שאין בה הכשר סוכה, ולכן הוה אמינא דפסול וקמ"ל דעל כל פנים נכשר הוא מכח הסוכה עצמה שהיא כשרה. וראה להלן בשיטת הרא"ש.

<BR/>כדברי הב"ח כתב מעצמו גם הגר"י עטלינגר ב'''ערוך לנר''' (סוכה ד א) שמדובר שאין בסוכה עצמה ז' טפחים והו"א דלא יצטרף הפסל עימה להכשירה, קמ"ל דמצטרף ומכשיר את הסוכה כולה. לפירוש זה מדוייק לשון הגמרא 'שאין בה הכשר סוכה' משמע בסוכה ולא בפסל {{ראה עוד|פסל היוצא מן הסוכה|שיטת רש"י}}.  

ב'''מרומי שדה''' כתב (יט א בד"ה רש"י) שחידושו של רש"י הוא לומר שאפילו אם אין דפנות כלל סביב הפסל, מועיל מדין פסל היוצא מן הסוכה.

===שיטת הרא"ש והטור===

ה'''קרבן נתנאל''' על הרא"ש (ז) למד הן בדברי רש"י והן בדברי הרא"ש שבעינן עם הפסל היוצא מן הסוכה גם דופן ובלא זה אין הפסל כשר לשבת תחתיו. ולמד כן מדברי רש"י שהשווה זאת לסוכה שהיא ב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח, והתם ודאי צריך שאחת הדפנות תהיה ארוכה. וכתב כן גם לעיל (א ג ר).

====ראיה מדף י"ד לשיטות שאין צורך בדופן====

ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת.