הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 714 בתים ,  13:05, 4 ביולי 2016
מ
שורה 18: שורה 18:


====אינו ראוי לכסויי מנא====
====אינו ראוי לכסויי מנא====
מדברי הגמרא מבואר שגם לר' שמעון אינו מותר לטלטל נר אלא אם כן ראוי הוא לכסויי מנא, אבל אם הוא מאוס באופן שאינו ראוי לתשמיש נוסף אפילו לכסויי מנא, גם ר' שמעון מודה שאסור לטלטלו.
מדברי הגמרא מבואר שגם לר' שמעון אינו מותר לטלטל נר אלא אם כן ראוי הוא לכסויי מנא, אבל אם הוא מאוס באופן שאינו ראוי לתשמיש נוסף אפילו לכסויי מנא, גם ר' שמעון מודה שאסור לטלטלו. וכן הוא ב'''גמרא''' להלן (קנד ב) בענין [[בהמה שנכנסה מרשות הרבים לחצר]] וטעונה כלי זכוכית, שצריך להניח כרים וכסתות תחתם וכשיתיר את החבלים יפלו מאליהן על הכרים וכסתות. ומעמידה שם הגמרא בכלי אומן המקיז דם, וביאר '''רש"י''' (ד"ה דאומני) שאינם ראויים לשום תשמיש מלבד להקזת דם ולכן מאוסים הם. מבואר שגם ר' שמעון מודה שכאשר אין לכלי שום תשמיש אסור הוא בטלטול מחמת מיאוסו. וכן הוא ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סו ב ד"ה ואמר).
<BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה אבל) כתוב שהטעם בזה הוא לפי שאינו ראוי אלא למלאכתו, ולפי זה משמע שהוא דווקא בנר וכדומה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אבל בכלי שמלאכתו להיתר אף שמאוס הוא ואינו ראוי אלא למלאכתו שרי לטלטלו, שהרי סוף סוף ראוי הוא למלאכה כלשהי. <BR/>
'''רש"י''' (מו א ד"ה אבל) כתב שהטעם בזה הוא לפי שאינו ראוי אלא למלאכתו, ולפי זה משמע שהוא דווקא בנר וכדומה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אבל בכלי שמלאכתו להיתר אף שמאוס הוא ואינו ראוי אלא למלאכתו שרי לטלטלו, שהרי סוף סוף ראוי הוא למלאכה כלשהי. <BR/>
אמנם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) משמע שהטעם שר' שמעון אוסר בנר של נפט הוא מפני שמאוס הוא טובא. כלומר לדברי הריטב"א מה שאינו ראוי לכסויי מנא זהו רק סימן למידת מאיסותו, שאם הוא עד כדי כך מאוס, גם ר' שמעון מודה, דגם ר' שמעון אוסר מוקצה מחמת מיאוס אם הוא מאוס מאוד, ולפי זה אף במלאכתו להיתר יש מציאות של מוקצה מחמת מיאוס. אמנם אפשר שגם כוונת הריטב"א כרש"י שמה שכותב 'דמאיס טובא' כוונתו שלכן אינו ראויי אפילו לכסויי מנא והוא סיבה לומר שאין טעם לטלטלו כיון שאין לו מלאכת היתר, אבל בכלי שמלאכתו להיתר שרי, וראה בזה [[#לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל|לקמן]] דעת האחרונים.
אמנם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) משמע שהטעם שר' שמעון אוסר בנר של נפט הוא מפני שמאוס הוא טובא. כלומר לדברי הריטב"א מה שאינו ראוי לכסויי מנא זהו רק סימן למידת מאיסותו, שאם הוא עד כדי כך מאוס, גם ר' שמעון מודה, דגם ר' שמעון אוסר מוקצה מחמת מיאוס אם הוא מאוס מאוד, ולפי זה אף במלאכתו להיתר יש מציאות של מוקצה מחמת מיאוס. אמנם אפשר שגם כוונת הריטב"א כרש"י שמה שכותב 'דמאיס טובא' כוונתו שלכן אינו ראויי אפילו לכסויי מנא והוא סיבה לומר שאין טעם לטלטלו כיון שאין לו מלאכת היתר, אבל בכלי שמלאכתו להיתר שרי, וראה בזה [[#לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל|לקמן]] דעת האחרונים.


תפריט ניווט