10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | <BR/>בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא שדברי רב יהודה אלו הם אליבא דר' יהודה הסובר שיש לאסור כל מוקצה בשבת, אך לפי ר' שמעון אף שהיו מעות על המטה בבין השמשות מותר לטלטלה. | ||
עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. | עוד עולה מתוך הגמרא, שמטה שיש עליה מעות כעת אסור לטלטלה אף לר' שמעון, וכן כתבו '''רש"י''' (מד ב ד"ה ההיא) וה'''רי"ף''' (כא א) ושאר פוסקים. כמו כאשר היו המעות על המיטה בבין השמשות, גם בזה מודה ר' שמעון דנאסרה המיטה בטלטול. | ||
מבואר מזה שג' מקרים יש כאן: | |||
*ייחד מיטה למעות והניח עליה מעות וסילקם מבעוד יום. לר' יהודה אסור לר' שמעון מותר. | |||
*הניח עליה מעות מבעוד יום, והיו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור, אפילו לא ייחד את המיטה למעות. | |||
*יש עליה מעות בשבת, אף שלא היו עליה בבין השמשות. לכולי עלמא אסור. | |||
יש לדון בכל אחד מן המקרים איזה מוקצה הוא, והאם יש אופנים להתיר את הטלטול, וכמי ההלכה. | |||
===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן בר יצחק ותשובת הגמרא=== | ||
====פירוש רש"י==== | ====פירוש רש"י==== | ||
'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר | '''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הסביר שקושיית רב נחמן בר יצחק היא ממה שר' יהודה התיר נר חדש ועל כרחך מדובר דם בייחדו להדלקה, שם דווקא באינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. בעקבות קושיה זו מתקנת הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב, שבאמת לא אסור אלא כאשר גם הניח על המיטה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו אם סילק המעות מבעוד יום, ולא קשה מנר לפי ששם הדליק בו. | ||
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, | <BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן גם כאן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש. | ||
בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]]. | בספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בנר שהיה דלוק בשבת, ומהא ליכא למידק מידי ועל כרחך אפילו בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא ל[[#פירוש הרמב"ן|הסבר הרמב"ן]]. | ||
| שורה 69: | שורה 75: | ||
===לצורך גופו ומקומו=== | ===לצורך גופו ומקומו=== | ||
====מיטה שייחדה למעות==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל. | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל. | ||
אבל ה'''דרישה''' (ה) כתב שמדברי רבנו תם משמע דווקא שמדמים את המטה למוקצה מחמת חסרון כיס ואסור אף לצורך גופו ומקומו, ומהגהות אשרי ליכא ראיה לפי שהוא סובר בכל [[טלטול נר בשבת#לצורך גופו ומקומו|מוקצה מחמת איסור שמותר לצורך גופו ומקומו]], ואנן לא קיימא לן הכי. גם ה'''מגן אברהם''' (ה) חלק בזה על הרמ"א ודימה זאת לסיכי זיירי ומזורי שאיתא בגמרא (קכג א) שאסורים אפילו לצורך גופן ומקומן, וכתב לדינא להחמיר מלטלטל לצורך גופו ומקומו, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (כה, כז). | |||
<BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו. | <BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו. | ||
לענין מיטה שהיו עליה מעות בבין השמשות, כתב ה'''משנה ברורה''' בשם ה''לבושי שרד''' שאסור לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, כיון שדין הבסיס כדין האיסור, וכשם שאת המעות אסור לטלטל אפילו לצורך גופן ומקומן דמוקצה מחמת גופו הם, כך גם דין המיטה. | הרב '''ערוך השלחן''' (יא) השיג על דברי המגן אברהם בזה, שאינו דומה סיכי זיירי ומזורי שמייחד להם מקום מחמת מלאכתן שלא יתקלקלו למיטה שאין בה מלאכה ואין שייך בה קלקול, ומסיק כדברי הבית יוסף דשרי לטלטלה לצורך גופה ומקומה. | ||
<BR/>ויש להעיר עוד, שהרי הפוסקים כתבו ש[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] הוא דווקא ב[[כלי שמלאכתו לאיסור]] דומיא דמסר הגדול ויתד של מחרישה, או בדברים העומדים לסחורה, ואם כן מיטה שודאי אינה כלי שמלאכתו לאיסור וגם אינה עומדת לסחורה, אי אפשר לומר בה שתהיה [[מוקצה מחמת חסרון כיס]]. | |||
====מיטה שיש עליה מעות או שהיו עליה בין השמשות==== | |||
לענין מיטה שהיו עליה מעות בבין השמשות, כתב ה'''משנה ברורה''' בשם ה'''לבושי שרד''' שאסור לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, כיון שדין הבסיס כדין האיסור, וכשם שאת המעות אסור לטלטל אפילו לצורך גופן ומקומן דמוקצה מחמת גופו הם, כך גם דין המיטה. | |||
===כיס של מעות=== | ===כיס של מעות=== | ||
{{להשלים}} | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||