9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת חסרון כיס"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש"י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר. | וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש"י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר. | ||
=====לצורך מלאכת היתר אחרת===== | |||
בספר ''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&st=&pgnum=170 (שח א)] כתב שאף שכלי שמלאכתו להיתר אינו אסור מחמת חסרון כיס, זהו דווקא למלאכה העיקרית שלו או מחמה לצל, אבל למלאכת היתר אחרת אסור כיון שמקצה דעתו מזה. אבל מדברי הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=132&hilite= (שי יג)] מבואר להדיא דבכלי שמלאכתו להיתר אין שום משמעות להיותו יקר שמייחד לו מקום, והיינו שאינו מקצה אותו כלל והוי ככל שאר כלי שמלאכתו להיתר. וכן משמע מסתימת הפוסקים שלא הזכירו בזה לאיסור. | |||
=====תמונות ושעוני קיר===== | =====תמונות ושעוני קיר===== | ||
ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז) אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס. | ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז) אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס. | ||
===טלטול לצורך גופו ומקומו=== | ===טלטול לצורך גופו ומקומו=== | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
<BR/>אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור. | <BR/>אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור. | ||
אמנם | אמנם מדברי שאר הראשונים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד"ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד"ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב"ם''' (שבת כה ט). | ||
<BR/>גם ה'''מהרש"ל''' (בביאורו לסמ"ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים. | <BR/>גם ה'''מהרש"ל''' (בביאורו לסמ"ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים. | ||