הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

אין תקציר עריכה
שורה 89: שורה 89:


===לשאר הראשונים===
===לשאר הראשונים===
ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, וסוברים שיש נאמנות לומר 'אינו בני', בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי. אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' (שו"ת רע"א א רכא) פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' (א רכב) חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (סברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (אה"ע נט כז)].
ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, וסוברים שיש נאמנות לומר 'אינו בני', בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי. אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=341 (שו"ת רע"א א רכא ד"ה אולם)] פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=352 (א רכב יב)] חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (מסברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (אה"ע נט כז)].


במקרה שבו האב מעיד על בנו שהוא גוי למרות שאמו מוחזקת כישראלית, ייתכן שהאב לא יהיה נאמן מסיבה נוספת, שהרי הוא לא נאמן להעיד על האם שהיא גויה, וא"כ ייתכן שלא שייך שעליה לא יהיה נאמן ועל בנו כן. ונושא זה יתבאר לקמן בסוגיית [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.99.D7.A0.D7.9F_.D7.91.27.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.A8.27 '''פלגינן'''].
במקרה שבו האב מעיד על בנו שהוא גוי למרות שאמו מוחזקת כישראלית, ייתכן שהאב לא יהיה נאמן מסיבה נוספת, שהרי הוא לא נאמן להעיד על האם שהיא גויה, וא"כ ייתכן שלא שייך שעליה לא יהיה נאמן ועל בנו כן. ונושא זה יתבאר לקמן בסוגיית [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.99.D7.A0.D7.9F_.D7.91.27.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.A8.27 '''פלגינן'''].
שורה 159: שורה 159:
===ראיות מהגמ'===
===ראיות מהגמ'===
לכאורה מוכח שנאמנות של 'יכיר' זה גם כלפי אחרים, מזה שהאומר על בנו שהוא ממזר, הבן מותר בממזרת, רואים שהנאמנות גם כלפי הממזרת. ובאמת כך נקטו ה'''תשב"ץ''' (ג קב) '''חלקת יואב''' (אה"ע לו ד) ו'''אמרי משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14048&st=&pgnum=87 (יא)]. ה'''זכרון שמואל''' (פא) דחה שזה נחשב חלק מדיני הבן שיהיה מותר בממזרת. וה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] דחה באופן אחר. <BR/>
לכאורה מוכח שנאמנות של 'יכיר' זה גם כלפי אחרים, מזה שהאומר על בנו שהוא ממזר, הבן מותר בממזרת, רואים שהנאמנות גם כלפי הממזרת. ובאמת כך נקטו ה'''תשב"ץ''' (ג קב) '''חלקת יואב''' (אה"ע לו ד) ו'''אמרי משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14048&st=&pgnum=87 (יא)]. ה'''זכרון שמואל''' (פא) דחה שזה נחשב חלק מדיני הבן שיהיה מותר בממזרת. וה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] דחה באופן אחר. <BR/>
ויש להוכיח להיפך מ'''ב"ב''' (קלד ב) שהאומר יש לי בן פוטר את אשתו מיבום במיגו שיכל לגרשה, ולמה הגמ' לא אמרה שפוטר מדין 'יכיר', אלא וודאי שנאמנות האב כלפי הבן לא מועילה לגבי לפטור את האם מיבום, כך הוכיחו ונקטו רע"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=187 (שו"ת א קי)] ו'''שב שמעתתא''' (ב כ) וה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)]. '''חלקת יואב''' דחה שהגמ' מדברת לפי רבנן שאין נאמנות של 'יכיר' לומר זה בני.
ויש להוכיח להיפך מ'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=134b&format=pdf (קלד ב)] שהאומר יש לי בן פוטר את אשתו מיבום במיגו שיכל לגרשה, ולמה הגמ' לא אמרה שפוטר מדין 'יכיר', אלא וודאי שנאמנות האב כלפי הבן לא מועילה לגבי לפטור את האם מיבום, כך הוכיחו ונקטו רע"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=187 (שו"ת א קי)] ו'''שב שמעתתא''' (ב כ) וה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)]. '''חלקת יואב''' דחה שהגמ' מדברת לפי רבנן שאין נאמנות של 'יכיר' לומר זה בני.


===כמה נפק"מ===
===כמה נפק"מ===
138

עריכות