הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)

גרסה מ־09:59, 10 ביוני 2016

נוספו 311 בתים , 09:59, 10 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

שרגא פייבל

138

עריכות

@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 '''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/>
-ה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) אף נקט שיש ב'יכיר' דין תחילתו וסופו בכשרות, וכן נקט ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)].
+ה'''תורי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41110&hilite=ed0c1ce9-b622-4a64-988d-48ec490be0c5&st=%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8+%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%95&pgnum=27 (יבמות מז א)] אף נקט שיש ב'יכיר' דין תחילתו וסופו בכשרות, וכן נקט ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)].
 ===נדונים השייכים לחקירה זו===
 להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות:
-* '''יכיר' ברשע''': '''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (אה"ע ויג)], וכן '''אגרות משה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=22&hilite= (אה"ע ד כג)].
+* '''יכיר' ברשע''': '''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (אה"ע ו יג)], וכן '''אגרות משה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=22&hilite= (אה"ע ד כג)].
-* '''נוגע בעדותו''': בספר '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=362 (ו י)] נוטה להכריע שאין האב עדיף על עדים, והוא לא נאמן כאשר הוא נוגע. וכך פסק '''חת"ס''' (שו"ת עו). ויש גם ב'''שו"ת הרי"ד''' (צב) משמעות לכך שאין נאמנות 'יכיר' בנוגע בעדותו. לעומתם פסקו '''תשב"ץ''' (ב צ), '''ריב"ש''' (מא) שנוגע כשר להכיר, וכמותם פסקו רבים.
+* '''נוגע בעדותו''': בספר '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=362 (ו י)] נוטה להכריע שאין האב עדיף על עדים, והוא לא נאמן כאשר הוא נוגע. וכך פסק '''חת"ס''' (שו"ת עו). ויש גם ב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293  (צב)] משמעות לכך שאין נאמנות 'יכיר' בנוגע בעדותו. לעומתם פסקו '''תשב"ץ''' (ב צ), '''ריב"ש''' (מא) שנוגע כשר להכיר, וכמותם פסקו רבים.
-* '''נגד עדים''': '''רשב"ם''' (ב"ב קכז א ד"ה היו מוחזקים) סובר שאין נאמנות לאב להכיר את בנו נגד עדים, ה'''רמב"ן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=188 (ב"ב שם)] חולק וסובר שאפילו שיש עדים שבן אחד גדול מהשני, נאמן האב לומר שהשני הוא הבכור, וע"י כך יעשה את הגדול לממזר. והאחרונים נחלקו בשיטתו במקרה שיסתור את דברי העדים ויאמר שהקטן הוא הבכור והגדול הוא הקטן (ואינו ממזר), '''מהרשד"ם''' (חו"מ שד) סובר שאינו נאמן. ו'''מהריב"ל''' (א סד) סובר שאף בזה הוא נאמן.
+* '''נגד עדים''': '''רשב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127&format=pdf (ב"ב קכז א ד"ה היו מוחזקים)] סובר שאין נאמנות לאב להכיר את בנו נגד עדים, ה'''רמב"ן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=188 (ב"ב שם)] חולק וסובר שאפילו שיש עדים שבן אחד גדול מהשני, נאמן האב לומר שהשני הוא הבכור, וע"י כך יעשה את הגדול לממזר. והאחרונים נחלקו בשיטתו במקרה שיסתור את דברי העדים ויאמר שהקטן הוא הבכור והגדול הוא הקטן (ואינו ממזר), '''מהרשד"ם''' (חו"מ שד) סובר שאינו נאמן. ו'''מהריב"ל''' (א סד) סובר שאף בזה הוא נאמן.
 * '''כובש עדותו''': '''חוט המשולש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=31&hilite= (א ג)] סובר שאין חיוב לאב להעיד על בנו, ולא עובר על 'ואם לא יגיד'. אמנם ה'''רמב"ן''' (ספר המצוות מל"ת הנוספות יב) סובר שלגבי הכרת בכורה יש מצוות עשה להכירו, וזה נלמד מהמילה 'יכיר'.