138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־01:23, 9 ביוני 2016
, 01:23, 9 ביוני 2016אין תקציר עריכה
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות. | להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות. | ||
===='יכיר' ברשע==== | ===='יכיר' ברשע==== | ||
'''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http:// | '''רע"א''' (כתובות כה ב) הסתפק אם יש נאמנות של 'יכיר' לאב רשע הפסול לעדות. ה'''מנחת אליעזר''' (ג ל) נוטה להכריע שנאמנות 'יכיר' זה לא מדיני עדות, וגם רשע נאמן. וכן פסק ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] (אע"פ שסובר שיש ל'יכיר' גדר של עדות כאן התורה התירה, עיי"ש), וכן ה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (אה"ע ויג)], וכן '''אגרות משה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=921&st=&pgnum=22&hilite= (אה"ע ד כג)]. | ||
====נוגע בעדותו==== | ====נוגע בעדותו==== | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
רבים מהראשונים שאלו איך נאמן להעיד שבנו בן גרושה, הלוא הוא משים עצמו רשע שבא על גרושה? ה'''ריטב"א''' (ב"ב קכז ב) יישב שמדובר שאומר שהוא היה שוגג. ועוד יישב שאפילו באומר שהוא מזיד עושים פלגינן ולא מאמינים לו על עצמו שהוא ידע. ה'''מאירי''' (יבמות מז א) חולק ונוקט שב'יכיר' התחדש שהאב נאמן גם היכן שהוא אומר על עצמו שהוא רשע. ה'''מהרשד"ם''' (חו"מ שה) יישב קושיה זו שכיון שרוצה לעשות תשובה שבניו לא יעבדו לחינם במזבח, הוא נאמן (ע"פ תוס' ב"מ ג ב). | רבים מהראשונים שאלו איך נאמן להעיד שבנו בן גרושה, הלוא הוא משים עצמו רשע שבא על גרושה? ה'''ריטב"א''' (ב"ב קכז ב) יישב שמדובר שאומר שהוא היה שוגג. ועוד יישב שאפילו באומר שהוא מזיד עושים פלגינן ולא מאמינים לו על עצמו שהוא ידע. ה'''מאירי''' (יבמות מז א) חולק ונוקט שב'יכיר' התחדש שהאב נאמן גם היכן שהוא אומר על עצמו שהוא רשע. ה'''מהרשד"ם''' (חו"מ שה) יישב קושיה זו שכיון שרוצה לעשות תשובה שבניו לא יעבדו לחינם במזבח, הוא נאמן (ע"פ תוס' ב"מ ג ב). | ||
====הכרה שנסמכת על אחרים==== | ====הכרה שנסמכת על אחרים==== | ||
ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) נוקט שאב נאמן להכיר את בנו גם אם הוא אינו יודע מעצמו את הדבר ונסמך על דברי אשתו, וה'''בית מאיר''' (שם) חולק וסובר שאין נאמנות לאב אלא אם כן יודע הדבר מעצמו. ר' שלמה טנא ב'''ברכת שלמה''' (יא) דן באריכות בדברי הב"ש ונוקט בביאורו שהתורה נתנה לאב כח של בי"ד להכריע על בנו, ומדמה זאת לגמרא '''כתובות''' (פה א) שיכול הדיין לסמוך על מישהו שנאמן עליו תמיד, ואפילו על פסול לעדות, כדי להפוך את השבועה על שכנגדו. ומסתפק בשיטת הב"ש האם מספיק שמאמין לה במקרה הזה, או שצריך שתהיה אשה שנאמנת עליו תמיד. | ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) נוקט שאב נאמן להכיר את בנו גם אם הוא אינו יודע מעצמו את הדבר ונסמך על דברי אשתו, וה'''בית מאיר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=17&hilite= (שם)] חולק וסובר שאין נאמנות לאב אלא אם כן יודע הדבר מעצמו. ר' שלמה טנא ב'''ברכת שלמה''' (יא) דן באריכות בדברי הב"ש ונוקט בביאורו שהתורה נתנה לאב כח של בי"ד להכריע על בנו, ומדמה זאת לגמרא '''כתובות''' (פה א) שיכול הדיין לסמוך על מישהו שנאמן עליו תמיד, ואפילו על פסול לעדות, כדי להפוך את השבועה על שכנגדו. ומסתפק בשיטת הב"ש האם מספיק שמאמין לה במקרה הזה, או שצריך שתהיה אשה שנאמנת עליו תמיד. | ||
==פלגינן ב'יכיר'== | ==פלגינן ב'יכיר'== | ||