הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 29: שורה 29:


===קושיות על ביאורי התוס'===
===קושיות על ביאורי התוס'===
על התירוץ הראשון קשה שאם עיקר המקור של ר' יהודה לפסול בניו זה מאומר על בן קטן שהוא בכור והופך את הגדול לממזר, מדוע אמר ר' יהודה 'כך נאמן לומר בן גרושה וחלוצה', הרי היה צריך לומר שנאמן לומר שבנו ממזר? '''הערוך לנר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14410&st=&pgnum=128  (יבמות מז א ד"ה ובהכי)] פלפל בשאלה זו, וכן '''הנתיבות לשבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8523&st=&pgnum=28  (אבע"ה ד כו ד"ה שם)], וה'''זכרון שמואל''' (פא).
על התירוץ הראשון קשה שאם עיקר המקור של ר' יהודה לפסול בניו זה מאומר על בן קטן שהוא בכור והופך את הגדול לממזר, מדוע אמר ר' יהודה 'כך נאמן לומר בן גרושה וחלוצה', הרי היה צריך לומר שנאמן לומר שבנו ממזר? '''הערוך לנר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14410&st=&pgnum=128  (יבמות מז א ד"ה ובהכי)] פלפל בשאלה זו, וכן '''הנתיבות לשבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8523&st=&pgnum=28  (אה"ע ד כו ד"ה שם)], וה'''זכרון שמואל''' (פא).
ועל התירוץ השני הקשה '''התוי"ט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37944&st=&pgnum=325&hilite  (קדושין ד ח)] מנין באמת שנאמן האב גם לומר שהוא ממזר הלוא אין לנו מקור רק לומר שהוא בן גרושה (שנואה בנישואיה)? ויישב שמסברא אין לחלק ברמת האיסורים.
ועל התירוץ השני הקשה '''התוי"ט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37944&st=&pgnum=325&hilite  (קדושין ד ח)] מנין באמת שנאמן האב גם לומר שהוא ממזר הלוא אין לנו מקור רק לומר שהוא בן גרושה (שנואה בנישואיה)? ויישב שמסברא אין לחלק ברמת האיסורים.
===הקשר בין שתי המחלוקות===
===הקשר בין שתי המחלוקות===
[http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.9E.D7.97.D7.9C.D7.95.D7.A7.D7.AA_.D7.A8.27_.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.94_.D7.95.D7.97.D7.9B.D7.9E.D7.99.D7.9D לעיל] הובאו שתי מחלוקות של ר"י וחכמים, אחת בהכרה בבכורה נגד חזקה והשנייה בנאמנות האב לפסול בניו. נראה שלפי הביאור הראשון בתוס' שהמקור של ר' יהודה לפסול בניו נלמד מנאמנות האב להכיר בבכורה, שתי המחלוקות של ר"י וחכמים תלויות אחת בחברתה. והיינו שעיקר מחלוקתם הייתה בנאמנות שהתורה נתנה לאב בהכרה לבכורה, וממחלוקת זו נובעת המחלוקת לעניין 'יכיר' ביוחסין.
[http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.9E.D7.97.D7.9C.D7.95.D7.A7.D7.AA_.D7.A8.27_.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.94_.D7.95.D7.97.D7.9B.D7.9E.D7.99.D7.9D לעיל] הובאו שתי מחלוקות של ר"י וחכמים, אחת בהכרה בבכורה נגד חזקה והשנייה בנאמנות האב לפסול בניו. נראה שלפי הביאור הראשון בתוס' שהמקור של ר' יהודה לפסול בניו נלמד מנאמנות האב להכיר בבכורה, שתי המחלוקות של ר"י וחכמים תלויות אחת בחברתה. והיינו שעיקר מחלוקתם הייתה בנאמנות שהתורה נתנה לאב בהכרה לבכורה, וממחלוקת זו נובעת המחלוקת לעניין 'יכיר' ביוחסין.
138

עריכות

תפריט ניווט