119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד. | אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד. | ||
===שיטת האחיעזר=== | ===שיטת האחיעזר=== | ||
חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של '''בית הלוי''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו. | חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14671&st=&pgnum=207 (ב ח ב)] מוכיח שגם לשיטתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו. | ||
==דין תורבץ הושט== | ==דין תורבץ הושט== | ||
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
* ה'''תפארת למשה''' (יורה דעה לג ד"ה ולענ"ד נראה) מקרב את שיטותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם'''. הוא מסביר שדעותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם''' שוות, ושניהם מסכימים שנקובת תורבץ הושט נחשבת לטרפה בחייה ולנבלה לאחר מותה (בניגוד לנקובת הושט הנחשבת לשיטתם לנבלה עוד בחייה). ההבדל בין דבריהם נובע מכך שבעוד ה'''שו"ע''' התמקד בשלב שלאחר המיתה, השלב בו הבהמה נחשבת לנבלה, בחר הרמב"ם להתמקד בשלב החיים, ולכן הדגיש שהיא טריפה. | * ה'''תפארת למשה''' (יורה דעה לג ד"ה ולענ"ד נראה) מקרב את שיטותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם'''. הוא מסביר שדעותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם''' שוות, ושניהם מסכימים שנקובת תורבץ הושט נחשבת לטרפה בחייה ולנבלה לאחר מותה (בניגוד לנקובת הושט הנחשבת לשיטתם לנבלה עוד בחייה). ההבדל בין דבריהם נובע מכך שבעוד ה'''שו"ע''' התמקד בשלב שלאחר המיתה, השלב בו הבהמה נחשבת לנבלה, בחר הרמב"ם להתמקד בשלב החיים, ולכן הדגיש שהיא טריפה. | ||
* ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), טוען האדמו"ר הזקן שלכולי עלמא, כולל השו"ע, נקובת הושט נחשבת לטרפה. אך כיוון שלא קיימת נפקא מינה משמעותית בין טרפה לנבלה, השו"ע לא דקדק בדבריו בנושא זה. הסבר זה קשה משתי סיבות: | * ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), טוען האדמו"ר הזקן שלכולי עלמא, כולל השו"ע, נקובת הושט נחשבת לטרפה. אך כיוון שלא קיימת נפקא מינה משמעותית בין טרפה לנבלה, השו"ע לא דקדק בדבריו בנושא זה. הסבר זה קשה משתי סיבות: | ||
** במקום בו הטור כותב שנקובת הושט נחשבת לטרפה (יורה דעה לג | ** במקום בו הטור כותב שנקובת הושט נחשבת לטרפה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)], מסביר ה'''שו"ע''' עצמו בב"י הסבר הפוך במדויק להסברו של האדמו"ר הזקן – שכוונתו של בעל הטורים היא לנבלה, אך הוא לא דקדק בנושא. | ||
** ה'''שו"ע''' מדייק על דברים מסוימים שהם טרפה ועל אחרים שהם נבלה, קשה לומר שדווקא כאן בחר לחרוג ממנהגו ולא להבדיל בין הדברים. | ** ה'''שו"ע''' מדייק על דברים מסוימים שהם טרפה ועל אחרים שהם נבלה, קשה לומר שדווקא כאן בחר לחרוג ממנהגו ולא להבדיל בין הדברים. | ||
==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ||
ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא (עח: ד"ה | ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא [http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=303&amud=156&fs=0 (בבא קמא עח: ד"ה המעכב)] שראינו לעיל. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. אם כן, מהו פשר היותה של נקובת הושט [[נבלה]] מחיים?<BR/> | ||
===חילוק בין דין טומאה לדין האיסור=== | ===חילוק בין דין טומאה לדין האיסור=== | ||
בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יורה דעה לג ג)] מחלק ומסביר שישנו הבדל בין איסור האכילה הקיים ב'''נבלה''' לבין דין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]]. בעוד שבמקרה כשלנו איסור האכילה חל על הבהמה עוד מחייה, היא מטמאת בטומאת נבילה רק אחרי מותה, וכן כתב ה'''אור שמח''' (שחיטה ג יט ד"ה או שנפסק). נפקא מינה של היותה נבלה מחיים דווקא, ולא טרפה, בכך שחשוד לנבלות אינו חשוד על הטרפות ולהיפך. <BR/> | בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יורה דעה לג ג)] מחלק ומסביר שישנו הבדל בין איסור האכילה הקיים ב'''נבלה''' לבין דין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]]. בעוד שבמקרה כשלנו איסור האכילה חל על הבהמה עוד מחייה, היא מטמאת בטומאת נבילה רק אחרי מותה, וכן כתב ה'''אור שמח''' (שחיטה ג יט ד"ה או שנפסק). נפקא מינה של היותה נבלה מחיים דווקא, ולא טרפה, בכך שחשוד לנבלות אינו חשוד על הטרפות ולהיפך. <BR/> | ||
ה'''פלתי''' (יורה דעה לג ב) מחלק גם הוא בין דין איסור [[נבלה]] לבין דין [[טומאת נבלה]]. בנוסף לדברינו לעיל, הוא מביא אפשרות נוספת להבנת הסוגיה ואומר שהבהמה נחשבת לטרפה מחייה, נבלה לעניין איסור לאחר השחיטה בהיותה מפרכסת ונבלה לעניין טומאה לאחר מיתה.<BR/> | ה'''פלתי''' (יורה דעה לג ב) מחלק גם הוא בין דין איסור [[נבלה]] לבין דין [[טומאת נבלה]]. בנוסף לדברינו לעיל, הוא מביא אפשרות נוספת להבנת הסוגיה ואומר שהבהמה נחשבת לטרפה מחייה, נבלה לעניין איסור לאחר השחיטה בהיותה מפרכסת ונבלה לעניין טומאה לאחר מיתה.<BR/> | ||
לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]] לאיסור [[נבלה]], מ'''גמרא''' בחולין (לז.) המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח. | לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]] לאיסור [[נבלה]], מ'''גמרא''' בחולין [http://daf-yomi.com/dafyomi_Page.aspx?id=4678&vt=1 (לז.)] המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח. | ||
===טרפה מחיים=== | ===טרפה מחיים=== | ||
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יורה דעה לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם. | גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יורה דעה לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם. | ||