119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===בין נבלה לטרפה=== | ===בין נבלה לטרפה=== | ||
בין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנן מספר נפקא-מינות, שהעיקרית ביניהן היא גדר הטומאה: בעוד הנוגע בטרפה לא נטמא, הנבלה מטמאת את נושאה ואת הנוגע בה בטומאה הנקראת [[טומאת נבלה]]. גם בימינו, כאשר כמעט אין השלכה מעשית לדיני טהרות ממין זה, מופיעות בכתבי האחרונים חקירות אודות נפק"מ נוספות בין הגדרים: | בין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנן מספר נפקא-מינות, שהעיקרית ביניהן היא גדר הטומאה: בעוד הנוגע בטרפה לא נטמא, הנבלה מטמאת את נושאה ואת הנוגע בה בטומאה הנקראת [[טומאת נבלה]]. גם בימינו, כאשר כמעט אין השלכה מעשית לדיני טהרות ממין זה, מופיעות בכתבי האחרונים חקירות אודות נפק"מ נוספות בין הגדרים: | ||
* ה'''ב"ח''' (יורה דעה כז) מציג נפקא מינה נוספת בין נבלה לטרפה בשאלה האם שחיטת בנה של בהמה פסולה שנשחטה אסורה מטעם "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". במקרה בו בהמת-האב (או הבן, תלוי מי נשחט ראשון) הנשחטת תוגדר כ[[טרפה]], אסור יהיה לשחוט את בנה (או את אביה) באותו היום בו היא נשחטה, שהרי שחיטתה נחשבת כשחיטה. ברם במקרה בו בהמת-האב (הבן) תוגדר כ[[נבלה]], מותר יהיה לעשות זאת, שהרי היא לא נחשבת כאילו נשחטה כלל. כך כתב ה'''כתר מלך''' על הרמב"ם (הלכות ביכורים י ז). | * ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=66 (יורה דעה כז ב)] מציג נפקא מינה נוספת בין נבלה לטרפה בשאלה האם שחיטת בנה של בהמה פסולה שנשחטה אסורה מטעם "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". במקרה בו בהמת-האב (או הבן, תלוי מי נשחט ראשון) הנשחטת תוגדר כ[[טרפה]], אסור יהיה לשחוט את בנה (או את אביה) באותו היום בו היא נשחטה, שהרי שחיטתה נחשבת כשחיטה. ברם במקרה בו בהמת-האב (הבן) תוגדר כ[[נבלה]], מותר יהיה לעשות זאת, שהרי היא לא נחשבת כאילו נשחטה כלל. כך כתב ה'''כתר מלך''' על הרמב"ם (הלכות ביכורים י ז). | ||
* ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), אומר האדמו"ר הזקן שבין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנה נפק"מ לעניין החשד. מי חשוד על ה[[טרפה]] לא חשוד על ה[[נבלה]] ולהיפך. בשל כך חשוב לדעת על איזה איסור עוברים באכילת בהמה נקובת ושט, כדי לדעת על מה חשוד העובר על דין זה. | * ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), אומר האדמו"ר הזקן שבין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנה נפק"מ לעניין החשד. מי חשוד על ה[[טרפה]] לא חשוד על ה[[נבלה]] ולהיפך. בשל כך חשוב לדעת על איזה איסור עוברים באכילת בהמה נקובת ושט, כדי לדעת על מה חשוד העובר על דין זה. | ||
* ה'''גמרא''' (חולין ט.) אומרת שבמקרה בו יש ספק בשחיטה, נמצאת הבהמה בחזקת איסור, אך לאחר שנשחטה (כאשר השחיטה כשלעצמה כשרה באופן וודאי) היא מוחזקת כמותרת. על פי אמירה זו, שאלת דין ספק נקובת הושט תלוי בשאלה האם הבהמה נחשבת ל[[נבלה]], ואז תעמוד בחזקת איסור, או ל[[טרפה]], ואז תעמוד בחזקת היתר. על נפקא מינה זו ועל ההשגות עליה הרחיב הרב עובדיה יוסף בשו"ת '''יביע אומר''' (ז ג ג). | * ה'''גמרא''' [http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=1&id=4622 (חולין ט.)] אומרת שבמקרה בו יש ספק בשחיטה, נמצאת הבהמה בחזקת איסור, אך לאחר שנשחטה (כאשר השחיטה כשלעצמה כשרה באופן וודאי) היא מוחזקת כמותרת. על פי אמירה זו, שאלת דין ספק נקובת הושט תלוי בשאלה האם הבהמה נחשבת ל[[נבלה]], ואז תעמוד בחזקת איסור, או ל[[טרפה]], ואז תעמוד בחזקת היתר. על נפקא מינה זו ועל ההשגות עליה הרחיב הרב עובדיה יוסף בשו"ת '''יביע אומר''' (ז ג ג). | ||
==פשט הגמרא== | ==פשט הגמרא== | ||
ה'''משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=294&hilite= (חולין ב ד)] מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא [[טרפה|טרפה]]. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | ה'''משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37947&st=&pgnum=294&hilite= (חולין ב ד)] מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא [[טרפה|טרפה]]. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===מאן דאמר טרפה=== | ===מאן דאמר טרפה=== | ||
'''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | '''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | ||
וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' (יורה דעה יא ד"ה שבתי) בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך. | וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)] בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך. | ||
===מאן דאמר נבלה=== | ===מאן דאמר נבלה=== | ||
'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], החת"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין).. | '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], החת"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין).. | ||
====הקושיה מהתוספתא==== | ====הקושיה מהתוספתא==== | ||
'''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת מהדורא קמא קצח) מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' (יא ד"ה | '''רבי עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=323 (שו"ת מהדורא קמא קצח)] מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)]. | ||
על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | על קושייה זו מצינו מספר תירוצים בכתבי האחרונים: | ||
* בעל '''הבית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ([[#נקובת הושט בעוף|נקובת הושט בעוף]]), אך גם לשיטתה, במקרה כזה בבהמה, הבהמה תחשב ל[[נבלה]]. | * בעל '''הבית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מתרץ שה'''תוספתא''' דנה אך ורק במצב של נקב בושטו של עוף ([[#נקובת הושט בעוף|נקובת הושט בעוף]]), אך גם לשיטתה, במקרה כזה בבהמה, הבהמה תחשב ל[[נבלה]]. | ||
* ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מוסיף ומתרץ שב'''תוספתא''' ישנם שיבושי לשון רבים, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו כיום | * ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] מוסיף ומתרץ שב'''תוספתא''' ישנם שיבושי לשון רבים, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו כיום. | ||
* שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | * שו"ת '''באר יצחק''' (יורה דעה ד ד"ה והא) מסביר שה'''תוספתא''' היא רק לשיטת רבי עקיבא לפני שחזר והודה לרבי ישבב, כלומר, היא דחויה להלכה. | ||
* ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה שמענו) מקשר בין הדין שטרפה חיה לבין הדין שנקובת הושט [[נבלה]], ומכאן מתרץ שה'''תוספתא''' גורסת כמאן דאמר ש[[טרפה]] חיה, וממילא לא קשה ממנה כלל. | * ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה שמענו) מקשר בין הדין שטרפה חיה לבין הדין שנקובת הושט [[נבלה]], ומכאן מתרץ שה'''תוספתא''' גורסת כמאן דאמר ש[[טרפה]] חיה, וממילא לא קשה ממנה כלל. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן נוקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהן נפגע, הסבר שעולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''בית הלוי'''. | הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן נוקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהן נפגע, הסבר שעולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''בית הלוי'''. | ||
חקירה זו, המבררת האם נקב בושט מהווה חיסרון בבהמה או בשחיטה לשיטת מאן דאמר שנקובת הושט מוגדרת כנבלה, מופיעה באופן בהיר ומפורט בבדברי '''בית הלוי''' אך נחקרה גם ע"י אחרונים נוספים. חקירה זו מופיעה גם בדברי '''ערוך השלחן''' (יורה דעה כט ב), ב'''חזון נחום''' (א נה ב) וב'''אחיעזר''' (ב ח סוף ד"ה ולדינא). כמו כן, נראה שחקירה זו היא מנקודות המחלוקת בין ה'''חכם צבי''' (עח) לשואל בנושא זה. | חקירה זו, המבררת האם נקב בושט מהווה חיסרון בבהמה או בשחיטה לשיטת מאן דאמר שנקובת הושט מוגדרת כנבלה, מופיעה באופן בהיר ומפורט בבדברי '''בית הלוי''' אך נחקרה גם ע"י אחרונים נוספים. חקירה זו מופיעה גם בדברי '''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9106&st=&pgnum=89 (יורה דעה כט ב)], ב'''חזון נחום''' (א נה ב) וב'''אחיעזר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14671&st=&pgnum=210 (ב ח סוף ד"ה ולדינא)]. כמו כן, נראה שחקירה זו היא מנקודות המחלוקת בין ה'''חכם צבי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=829&st=&pgnum=80 (עח)] לשואל בנושא זה. | ||
=====שיטת הגר"ח===== | =====שיטת הגר"ח===== | ||
ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים: | ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים: | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | ||
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''בית הלוי''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]].<BR/> | אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''בית הלוי''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''בית הלוי''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]].<BR/> | ||
למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות (ג. ד"ה נבילה), שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' (בבא קמא עח: ד"ה המעכב) כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''בית הלוי''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל. | למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות [http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=1&id=4891 (ג. ד"ה נבילה)], שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' [http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=303&amud=156&fs=0 (בבא קמא עח: ד"ה המעכב)] כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''בית הלוי''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל. | ||
===הדעות החולקות=== | ===הדעות החולקות=== | ||
ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ||