233
עריכות
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 186: | שורה 186: | ||
במפרש ויוצא בשיירה כתב רש"י<BR/> "כשרואהו עובר עליו" משמע שכל עוד נמצא בריחוק הרי שהחמץ לא מוגדר כמצוי אצלו,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/> | במפרש ויוצא בשיירה כתב רש"י<BR/> "כשרואהו עובר עליו" משמע שכל עוד נמצא בריחוק הרי שהחמץ לא מוגדר כמצוי אצלו,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/> | ||
נחלק עליו הר"ן שאע"פ שדמתה הגמרא מפרש לעושה ביתו אוצר ולדין מפולת,הרי שאם לא יבטל יעבור.מחלוקתם נובעת מחוסר האפשרות להגדיר מה נחשב מצוי ומה לא. | נחלק עליו הר"ן שאע"פ שדמתה הגמרא מפרש לעושה ביתו אוצר ולדין מפולת,הרי שאם לא יבטל יעבור.מחלוקתם נובעת מחוסר האפשרות להגדיר מה נחשב מצוי ומה לא. | ||
וכתב המהרש"ל גם בדעת רש"י י "כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא שלא בדק אך לא ידע מהחמץ לפני שאז חסר בתנאי העברה החמץ אינו מצוי(כדעת תוספות)<BR/> | וכתב המהרש"ל גם בדעת רש"י י "כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא שלא בדק אך לא ידע מהחמץ לפני שאז חסר בתנאי העברה החמץ אינו מצוי(כדעת תוספות)<BR/> | ||
,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש הוא רק במקרה של ספק חמץ. | ,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש הוא רק במקרה של ספק חמץ. | ||
עריכות