233
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביטול
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) (←ביטול) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{מקורות|פסחים א א|פסחים דץ ה: ו:|חמץ ומצה ב ג ד|אורח חיים תלד תלו}}[[קטגוריה:פסחים ד. ה: ו:]][[קטגוריה:חמץ ומצה א ב ג]][[קטגוריה:אורח חיים:תלג תלד]] | |||
ההתמודדות עם הלאוים של בל יראה ובל ימצא | ההתמודדות עם הלאוים של בל יראה ובל ימצא | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
''' | ''' | ||
== ביטול == | == ביטול == | ||
נחלקו ראשונים במהות ביטול החמץ .יש שסברו שמהות הביטול היא הפקרה ולשיטתם חיסול הקשר לחמץ הוא במישור של ניתוק הזיקה אליו. אלא שבניגוד להפקר רגיל הרי שבחמץ ההפקרה יותר קלה לביצוע שהרי בביטול חמץ לא הצריכו פעולת הפקרה רשמית ואפילו אמרו "מבטלו בלבו". | נחלקו ראשונים במהות ביטול החמץ .יש שסברו שמהות הביטול היא הפקרה ולשיטתם חיסול הקשר לחמץ הוא במישור של ניתוק הזיקה אליו. אלא שבניגוד להפקר רגיל הרי שבחמץ ההפקרה יותר קלה לביצוע שהרי בביטול חמץ לא הצריכו פעולת הפקרה רשמית ואפילו אמרו "מבטלו בלבו". | ||
' | ' | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
'' | '' | ||
=== 'שיטת הרמב"ן' === | === 'שיטת הרמב"ן' === | ||
"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי, שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו". לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. בדיני אבידה,השלמת הבעלים עם כך שלא יוכל לממש את בעלותו בחפץ(יאוש),גורמת לכך שהחפץ יוצא מרשותו והזוכה בו קנאו,מכאן למד הרמב"ן,שהסכמה עם דעת התורה שאין לחמץ ערך ממוני ואין אפשרות להשתמש בו(לממש בו בעלות) גורמת ממילא ליציאתו להפקר. ולמד הרמב"ן מהות בטול זו מלשון הפסוקים: | "זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי, שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו". לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. בדיני אבידה,השלמת הבעלים עם כך שלא יוכל לממש את בעלותו בחפץ(יאוש),גורמת לכך שהחפץ יוצא מרשותו והזוכה בו קנאו,מכאן למד הרמב"ן,שהסכמה עם דעת התורה שאין לחמץ ערך ממוני ואין אפשרות להשתמש בו(לממש בו בעלות) גורמת ממילא ליציאתו להפקר. ולמד הרמב"ן מהות בטול זו מלשון הפסוקים: | ||
"תשביתו אותו משאור, ולא יראה שאור אלא שיהא בעיניך כשרוף, והוי רואה אותו כעפר ואפר ולא תהא רוצה בקיומו" הציווי "תשביתו" אינו הגדרה ברורה לדרך הביעור,ולכן מהלשון "ולא יראה לך" יש ללמוד שאי ראיית השכל, אי ההתייחסות לחמץ כחמץ שמיש,מציאתו מרשותו ומספיקה כדי לא לעבור. | "תשביתו אותו משאור, ולא יראה שאור אלא שיהא בעיניך כשרוף, והוי רואה אותו כעפר ואפר ולא תהא רוצה בקיומו" הציווי "תשביתו" אינו הגדרה ברורה לדרך הביעור,ולכן מהלשון "ולא יראה לך" יש ללמוד שאי ראיית השכל, אי ההתייחסות לחמץ כחמץ שמיש,מציאתו מרשותו ומספיקה כדי לא לעבור. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
===''הרמב"ם ורש"י' ==='' | ===''הרמב"ם ורש"י' ==='' | ||
הביטול הוא פעולה בחמץ עצמו ויוצא לפועל כיחס נפשי אל החמץ "לא יראה",ניתוק יסוד "הנראות" כאי ראיית השכל והחשבתו כעפר,אלא שלא הצריכו את השלב של יצאת החמץ מרשותו(כרמב"ן) ואפילו נשאר בבעלותו ככל עפר,ואולי גם יחלקו על אפשרויות ההפקרה המחודשות של כל אחת מהשיטות ואולי זו הסיבה שנמנעו מהגדרת הביטול כהפקר(עיין רמב"ם שמהתורה הפקר בפני אחד). | הביטול הוא פעולה בחמץ עצמו ויוצא לפועל כיחס נפשי אל החמץ "לא יראה",ניתוק יסוד "הנראות" כאי ראיית השכל והחשבתו כעפר,אלא שלא הצריכו את השלב של יצאת החמץ מרשותו(כרמב"ן) ואפילו נשאר בבעלותו ככל עפר,ואולי גם יחלקו על אפשרויות ההפקרה המחודשות של כל אחת מהשיטות ואולי זו הסיבה שנמנעו מהגדרת הביטול כהפקר(עיין רמב"ם שמהתורה הפקר בפני אחד). | ||
== שני מרכיבים בבעלות == | == שני מרכיבים בבעלות == | ||