9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 101: | שורה 101: | ||
<BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור. | <BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור. | ||
לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] | לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש). | ||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | ||
ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן | ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&st=&pgnum=176 (ז עב ד)]. <BR/> | ||
<BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. | והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים. | ||
ב'''אליה רבה''' (י) העתיק | <BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | ||
<BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה. אמנם ה'''גר"ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | |||
===טלטול שלא לצורך כלל=== | ===טלטול שלא לצורך כלל=== | ||
| שורה 119: | שורה 120: | ||
====מה נקרא שלא לצורך==== | ====מה נקרא שלא לצורך==== | ||
ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי | =====בצריך לאחר זמן===== | ||
ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, ראה למשל ב'''חתם סופר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי, וכן העתיקוהו להלכה ה'''משנה ברורה''' (כא) והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255&hilite= (טל)]. | |||
<BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | <BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | ||
=====התעסקות בכלי===== | |||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ"ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד"ה שלא) כתב בשם הגרשז"א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה"ש מפורש לא כן. | כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ"ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד"ה שלא) כתב בשם הגרשז"א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה"ש מפורש לא כן. | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) כתב שלהתעסק במזלג או בסכין שלא לצורך אלא רק מפני שידיו עסקניות הן, הרי זה טלטול שלא לצורך ואסור. הובאו דבריו גם ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | |||
=====נמלך להחזיר הכלי===== | |||
עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | |||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
{{לוקה בחסר}} | {{לוקה בחסר}} | ||