9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
<BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור. | <BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור. | ||
לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] |(כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים). | לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] |(כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש). | ||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
===טלטול שלא לצורך כלל=== | ===טלטול שלא לצורך כלל=== | ||
כתב ה'''ר"ן''' (חידושים קכג ב ד"ה וחזרו, בדפי הרי"ף מח א ד"ה ואיכא) שטלטול שלא לצורך כלל אסור, אף בכלי שמלאכתו להיתר, דלא הותר אלא מחמה לצל, ואין לנו אלא מה שהתירו | כתב ה'''ר"ן''' (חידושים קכג ב ד"ה וחזרו, בדפי הרי"ף מח א ד"ה ואיכא) שטלטול שלא לצורך כלל אסור, אף בכלי שמלאכתו להיתר, דלא הותר אלא מחמה לצל, ואין לנו אלא מה שהתירו, וכן דעת ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה אלא). גם ה'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) כתב שאין לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אלא לאיזה צורך.<BR/> | ||
אבל ב'''שיטה לר"ן''' (קכו ב ד"ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא"ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה. | אבל ב'''שיטה לר"ן''' (קכו ב ד"ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא"ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה. | ||
ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב"א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת הרמב"ם. אמנם בספר '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] הוכיח שהרשב"א לא ברירא ליה דבר זה ואינו אלא כמסתפק, וגם מהרמב"ם אין להביא ראיה לפי שנקט לשון הגמרא, וכדבריו כתב גם '''ערוך השלחן''' (שח טו) שאין ראיה לא מהרשב"א ולא מהרמב"ם. <BR/> | |||
וה'''אבני נזר''' (אורח חיים תג ב) כתב שאדרבה מהרשב"א בחידושים (קכד א ד"ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב"א דמ"מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב"א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ"ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב). | |||
ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר"ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו. | |||
<BR/>אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' (אורח חיים תג). | |||
====מה נקרא שלא לצורך==== | |||
ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי. | |||
<BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | |||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר. | |||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר)שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר)שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||