9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כתבו ה'''תוספות''' שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | כתבו ה'''תוספות''' שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. | ||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברים אלו ולא העיר עליהם, וב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח. | <BR/>וב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברים אלו ולא העיר עליהם, וב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' (ו) שאפשר לצאת ידי חובה בספק חשיכה, אלא שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה, אשל אברהם ו) כתב שמי שסופר בין השמשות יספור שוב בלי ברכה אחר צאת הכוכבים. | ||
===המתפלל מבעוד יום=== | ===המתפלל מבעוד יום=== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), אבל סיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך. ומבואר שהאבודרהם אינו סובר להלכה כהמחזור ויטרי. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה. | <BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), אבל סיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך. ומבואר שהאבודרהם אינו סובר להלכה כהמחזור ויטרי. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה. | ||
ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם | ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם ולא העיר עליהם, אך ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק להלכה כהמחזור ויטרי שמי שמתפלל ערבית מבעוד יום עם הציבור מונה בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והאחרונים נזדקקו לבארו, היאך פסק נגד הרמב"ם והרשב"א האבודרהם, מה גם שלקמן סעיף ד הביא דברי האבודרהם שמי שסופר מבעוד יום אין בספירתו כלום ויכול אח"כ לספור בברכה. גם מדברי ה'''רמ"א''' מבואר שאינו חולק על מרן, אלא שדעתו שלא לצאת בספירה שמבעוד יום, ולכן חוזר וסופר בברכה. | ||
<BR/>ה'''ט"ז''' (ו) | <BR/>ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך שתהיה דעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר. ומשמע בדבריו שאם מכוון לצאת בספירה שמבעוד יום יוצא ידי חובה. | ||
<BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא. | |||
ב'''פרי חדש''' (ד"ה מונה) הכריע דלא כמרן בזה, שאם ספר מבעוד יום ולא נזכר משחשיכה אינו יכול שוב לספור בברכה. | |||
====אם יוצא בספירה מבעוד יום==== | |||
ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). וב'''שו"ת מהרש"ל''' (יג) כתב שאף המקבלים שבת מוקדם אינו מועיל אלא לענין תוספת שבת, אך לא שהיום נעשה לילה ולכן אי אפשר לספור את העומר מבעוד יום, ודלא כראב"ן, ודבריו הובאו ב'''בית חדש''' (א). ומשמע שאף בלא ברכה אין תועלת בספירה מבעוד יום. | |||
===לא ספר כל הלילה=== | ===לא ספר כל הלילה=== | ||
==באיזה שלב בתפילה== | ==באיזה שלב בתפילה== | ||