9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הטמנה בכלי שני והטמנת צונן"
←טעם ההיתר
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הקשה ה'''לחם משנה''' (ג) איך יפרש הרמב"ם דברי הגמ' 'השתא אקורי מיקר ליה ארתוחי מרתח ליה', והרי לדעתו האיסור להטמין בשבת באינו מוסיף הבל הוא משום שמא יטמין ברמץ ויבוא לחתות. ותירץ שהחתוי בגחלים עלול להביאו להרתחה גם כן. וסיים דלא משמע כן מפירושו במשנה. <br/> | הקשה ה'''לחם משנה''' (ג) איך יפרש הרמב"ם דברי הגמ' 'השתא אקורי מיקר ליה ארתוחי מרתח ליה', והרי לדעתו האיסור להטמין בשבת באינו מוסיף הבל הוא משום שמא יטמין ברמץ ויבוא לחתות. ותירץ שהחתוי בגחלים עלול להביאו להרתחה גם כן. וסיים דלא משמע כן מפירושו במשנה. <br/> | ||
עוד כתב ה'''לחם משנה''' (ד) דבצונן ליכא למיחש שמא יטמין ברמץ להרמב"ם לפי כיון שכל כוונתו רק להפיג צינתו ובודאי לא יבוא לחתות. אבל ב'''מרכבת המשנה''' אלפנדרי כ' דהרמב"ם גרס בברייתא 'אע"פ שאמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל' [וכתב שמצא כן בחי' הרשב"א], שהטעם בזה לרמב"ם הוא שמא ירתיח, ולכן מבואר גם המשך הברייתא 'השתא ארתוחי מרתח ליה'. ודבריו אינם מובנים, דא"כ יוצר לדבריו דכלי שני מותר להטמין אף במוסיף הבל, וזה היפך דברי הרמב"ם. ובשו"ת '''יביע אומר''' (א יד ג) דהרמב"ם ל"ג כלל האי טעמא דהשתא אקורי מיקר ליה. והוכיח כן מס' העתים ומדקדוקי סופרים. | עוד כתב ה'''לחם משנה''' (ד) דבצונן ליכא למיחש שמא יטמין ברמץ להרמב"ם לפי כיון שכל כוונתו רק להפיג צינתו ובודאי לא יבוא לחתות. אבל ב'''מרכבת המשנה''' אלפנדרי כ' דהרמב"ם גרס בברייתא 'אע"פ שאמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל' [וכתב שמצא כן בחי' הרשב"א], שהטעם בזה לרמב"ם הוא שמא ירתיח, ולכן מבואר גם המשך הברייתא 'השתא ארתוחי מרתח ליה'. ודבריו אינם מובנים, דא"כ יוצר לדבריו דכלי שני מותר להטמין אף במוסיף הבל, וזה היפך דברי הרמב"ם. ובשו"ת '''יביע אומר''' (א יד ג) דהרמב"ם ל"ג כלל האי טעמא דהשתא אקורי מיקר ליה. והוכיח כן מס' העתים ומדקדוקי סופרים. | ||
==כלי ראשון שנצטנן== | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רנז ה) הביא להלכה דברי רשב"ג דאם פינה התבשיל בשבת מקדרה שנתבשל בה לקדרה אחרת, מותר להטמין בה בדבר שאינו מוסיף הבל. | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (יד) דאף אם החזיר התבשיל חזרה לכלי ראשון מותר להטמינו כיון שנצטנן, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (כח).<br/> | |||
ובדרך 'אפשר' כתב שם המג"א שם, שאפילו בכלי ראשון אם נצטנן מעט מותר להטמינו. וכתב על זה ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) דהיינו דווקא כשאין היד סולדת בו, דאם הוא חם שהיד סולדת בו אסור. וה'''משנה ברורה''' שם כתב לסמוך על זה במקום צורך. | |||
ומסתימת כל הפוסקים משמע שמותר אף לכתחילה לעבירו לכלי שני '''כדי''' לטמון בו, וכן מבואר לפי מה שביארו הראשונים הטעם שלא אסרו אלא בכלי ראשון. אך מדברי רשב"ג יש מקום לדייק דדווקא אם פינהו כבר מאיזו סיבה לכלי אחר, רק אז שרי להטמין, ואפי' אם העבירו לא כדי לקררו אלא מאיזו סיבה, וכמו שכתב המשנה ברורה (כט). אבל להעביר לכתחילה כדי להטמינו, אפשר שהוא גרע טפי, דשוב יש חשש שמא יבוא להרתיח, שהרי כל כוונתו היא להתיר לעצמו ההטמנה. ומ"מ מסתימת הפוסקים נראה דלא פלוג בזה. | |||