9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הטמנה בכלי שני והטמנת צונן"
←כלי ראשון שנצטנן
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ובדרך 'אפשר' כתב שם המג"א שם, שאפילו בכלי ראשון אם נצטנן מעט מותר להטמינו. וכתב על זה ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) דהיינו דווקא כשאין היד סולדת בו, דאם הוא חם שהיד סולדת בו אסור. וה'''משנה ברורה''' שם כתב לסמוך על זה במקום צורך. | ובדרך 'אפשר' כתב שם המג"א שם, שאפילו בכלי ראשון אם נצטנן מעט מותר להטמינו. וכתב על זה ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) דהיינו דווקא כשאין היד סולדת בו, דאם הוא חם שהיד סולדת בו אסור. וה'''משנה ברורה''' שם כתב לסמוך על זה במקום צורך. | ||
ומסתימת כל הפוסקים משמע שמותר אף לכתחילה לעבירו לכלי שני '''כדי''' לטמון בו, וכן מבואר לפי מה שביארו הראשונים הטעם שלא אסרו אלא בכלי ראשון. אך מדברי רשב"ג יש מקום לדייק דדווקא אם פינהו כבר מאיזו סיבה לכלי אחר, רק אז שרי להטמין, ואפי' אם העבירו לא כדי לקררו אלא מאיזו סיבה, וכמו שכתב המשנה ברורה (כט). אבל להעביר לכתחילה כדי להטמינו, אפשר שהוא גרע טפי, דשוב יש חשש שמא יבוא להרתיח, שהרי כל כוונתו היא להתיר לעצמו ההטמנה. ומ"מ מסתימת הפוסקים נראה דלא פלוג בזה. | ומסתימת כל הפוסקים משמע שמותר אף לכתחילה לעבירו לכלי שני '''כדי''' לטמון בו, וכן מבואר לפי מה שביארו הראשונים הטעם שלא אסרו אלא בכלי ראשון. אך מדברי רשב"ג יש מקום לדייק דדווקא אם פינהו כבר מאיזו סיבה לכלי אחר, רק אז שרי להטמין, ואפי' אם העבירו לא כדי לקררו אלא מאיזו סיבה, וכמו שכתב המשנה ברורה (כט). אבל להעביר לכתחילה כדי להטמינו, אפשר שהוא גרע טפי, דשוב יש חשש שמא יבוא להרתיח, שהרי כל כוונתו היא להתיר לעצמו ההטמנה. ומ"מ מסתימת הפוסקים נראה דלא פלוג בזה. וע' לקמן בדברי הרב בעל 'שבט הלוי' בענין התרמוס, ומה שהשיבו הרב בעל 'ציץ אליעזר'. | ||
==תרמוס== | |||
כתב '''חזון איש''' (אורח חיים לז לב) להתיר להעביר מים רותחים מן המיחם לתרמוס בשבת משום דחשיב כלי שני, וקיי"ל כרמב"ם והר"ן דכל שפינהו אפילו לאיזה סיבה ולא ע"מ לקררו שרי, וגם אפשר שלא אסרו אלא להטמין הכלי בבגד וכד', אבל כלי שהוא עצמו שומר את החום לא חשיב הטמנה כלל שהרי כל כלי שומר על חום במידת מה, וסיים דלפי טעם זה אף לרש"י מותר. | |||
<br/> אבל בשו"ת '''שבט הלוי''' (א צג) כתב על דבריו, דטעמו הראשון תמוה, שהרי גם לרמב"ם אינו מותר אלא בסתם אפילו שאינו מתכוון לקררו, אבל אם מתכוון לחממו, אינו מותר. ולטעם השני שלא חשיב הטמנה, כתב בשבה"ל דייתכן שהוא כן, אבל אין לנו להתיר ע"פ סברה. וסיים דיש להחמיר בזה אם לא במקום חולי. | |||
<br/> וע' בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יא כט) שהליץ על החזו"א מפני טענות הרב שבט הלוי, וכתב שדברי הרמב"ם והר"ן ברורים שלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ולא הזכירו כלל אם כוונתו לחמם או לקרר, והביא לזה ראיה גם משלטי הגיבורים עיי"ש. ועוד האריך שם טובא כיד ה' הטובה עליו ומביא כמה וכמה אחרונים שהתירו בזה, וסיים שאין לפקפק על היתר החזון איש, ואפילו לבעל נפש אין להחמיר בזה. | |||
<Br/>וב'''מנחת שלמה''' (תניינא ב-ג י) כתב דתליא בפלוגתת הרמב"ם ורש"י, ולפי מאי דקיי"ל כהרמב"ם שרי. ודחה שם דברי המפקפקים לומר דשאני הכא שעצם העירוי לתוך כלי שני הוא ההטמנה, מה שאי"כ התם שמטמין אחר שעירה לכלי שני, חדא דהרמב"ם כתב דלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ואין לנו להוסיף גזירות מדעתנו, ועוד דהכא אף אינו מטמין בשעת העירוי, שהרי עדיין הכלי פתוח, ורק כשסוגרו הוא שומר חומו, ונמצא מטמין בכלי שני ומותר.<br/>וכעין זה כתב גם הרב בעל '''אגרות משה''' (אורח חיים א צה), דכל שאינו מכוסה עדיין אינו מטמין, ואח"כ שמכסה הרי הוא ככל קדרה שמכסה אותה מפני העכברים ושרי. <br/>גם בספר '''לוית חן''' (ד) כתב להתיר להעביר מים חמים לתרמוס בשבת, דהוי כלי שני. וכ"כ גם בשו"ת '''יביע אומר''' (א יד), וכ"ד ס' שמירת שבת כהלכתה (א פג),וכ"כ בס' מנוחת אהבה (א ג כג). | |||