הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון לנשים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 283 בתים ,  00:41, 4 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


===קושית תוספות על רש"י וביאורו===
===קושית תוספות על רש"י וביאורו===
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' (קפ"ו) הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.
'''התוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש '''בתוספות רבינו פרץ''' (שם). וכן '''הריטב"א''' (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן '''המג"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] הביא את לשון '''הזוהר''' (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו.


'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).
'''הרמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. ועיין '''ברכי יוסף''' (קפ"ו, סק"ג).
שורה 21: שורה 21:
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.
'''השלטי גיבורים''' (ברכות דף יא: מדפי הרי"ף אות ח) כתב שבאמת לפי רש"י גם כהנים ולוים דינם כנשים ואין חייבים בברכת המזון.
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).
בספר '''מעדני יו"ט''' תירץ את קושית התוספות, שכיוון שהלוים והכהנים נטלו ארבעים ושמונה ערי הלוים, לכן זה נקרא שהם ירשו. וכ"כ '''העטרת צבי''' (קפ"ו סק"א).
'''המגן אברהם''' (קפ"ו,א') תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' (הגהות ב"י שם). וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').
'''המגן אברהם''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] תירץ שהלוים נטלו מגרש, ולכן לא קשה. וכ"כ '''העולת תמיד''' (קפ"ו סק"א). וכ"כ '''הכנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=62&hilite= (הגהות ב"י שם)]. וכ"כ '''בשו"ע הרב''' (קפ"ו,א').


===קושית הרשב"א ועוד===
===קושית הרשב"א ועוד===
שורה 43: שורה 43:


==פסיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
השו"ע (קפ"ו,א') פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.
השו"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9729&st=&pgnum=609&hilite= (קפו א)] פסק שנשים חיבות בברכת המזון. אך ספק האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן.

תפריט ניווט