הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"

דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם.

ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות.  

לגבי מדורה פירש '''רש"י''' (ד"ה האי וד"ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל.  

<BR/>וכן למדו ה'''תוספות'''  (לב ב ד"ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.

אבל ה'''רמב"ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי"ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א).

'''רש"י''' פירש (לג א ד"ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח"כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח"כ יתננה ע"ג גחלים.

<BR/>אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה.

[[קטגוריה:ביצה לב:]]

[[קטגוריה:ביצה לג.]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן שטו]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן תקב]]