9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
מרן ה'''בית יוסף''' (קיב) הביא דברי הראשונים הנ"ל והכריע כדעת הרמב"ם והרשב"א להתיר. וכתב שאף לדעת הר"ן מותר לישראל לתת בצקו לגוי שילוש ויערוך, ואח"כ יקח ויאפה בעצמו. ועוד האריך שם להוכיח שמותר לקחת שאור של נכרי לחמץ בו את העיסה. וב'''שלחן ערוך''' סתם דבריו ולא הזכיר מזה, כוונתו בזה כמו שכתב בבית יוסף. | מרן ה'''בית יוסף''' (קיב) הביא דברי הראשונים הנ"ל והכריע כדעת הרמב"ם והרשב"א להתיר. וכתב שאף לדעת הר"ן מותר לישראל לתת בצקו לגוי שילוש ויערוך, ואח"כ יקח ויאפה בעצמו. ועוד האריך שם להוכיח שמותר לקחת שאור של נכרי לחמץ בו את העיסה. וב'''שלחן ערוך''' סתם דבריו ולא הזכיר מזה, כוונתו בזה כמו שכתב בבית יוסף. | ||
<BR/>וב'''פרי חדש''' (א) הוכיח שלא כדברי הר"ן מה'''תוספתא''' (ה ה) שבה מפורש שפת שאפאה ישראל אע"פ שהגוי לשה וערכה מותרת, ודוחק לומר שאיירי בפת ישראל, שא"כ מה חידוש יש בזה, וכן מוכח מהמשך התוספתא המדברת על גבינה, שמדובר בפת של נכרים, ואפ"ה כיון שאפאה ישראל מותר. אבל ב'''מצפה שמואל''' על התוספתא (ט) כתב שהר"ן יעמיד בפת של ישראל, ואם אפאה גוי אסור משום בישולי גויים. | <BR/>וב'''פרי חדש''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=225 (א)] הוכיח שלא כדברי הר"ן מה'''תוספתא''' (ה ה) שבה מפורש שפת שאפאה ישראל אע"פ שהגוי לשה וערכה מותרת, ודוחק לומר שאיירי בפת ישראל, שא"כ מה חידוש יש בזה, וכן מוכח מהמשך התוספתא המדברת על גבינה, שמדובר בפת של נכרים, ואפ"ה כיון שאפאה ישראל מותר. אבל ב'''מצפה שמואל''' על התוספתא (ט) כתב שהר"ן יעמיד בפת של ישראל, ואם אפאה גוי אסור משום בישולי גויים. | ||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||