99
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←הלכה) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==מעט פסוקים== | ==מעט פסוקים== | ||
'''בתורה''' {{ויקיטקסט|דברים_טו|דברים ט"ו}} אנו מצווים על [[הענקה]] לעבד עברי המשתחרר. בפסוק י"ח יש נימוק לכך - "כי משנה שכר שכיר". נראה כי הנימוק הוא שהעבד עשה עבודה כפולה, וע"כ יש להעניק לו שכר {{קטןס|אם כי בהמשך מבואר טעם נוסף - "וברכך ה' אלוקיך", ויעויין בב"מ לא: שם מבואר כי התנאי אינו מעקב את הענקה}} | '''בתורה''' {{ויקיטקסט|דברים_טו|דברים ט"ו}} אנו מצווים על [[הענקה]] לעבד עברי המשתחרר. בפסוק י"ח יש נימוק לכך - "כי משנה שכר שכיר". נראה כי הנימוק הוא שהעבד עשה עבודה כפולה, וע"כ יש להעניק לו שכר {{קטןס|אם כי בהמשך מבואר טעם נוסף - "וברכך ה' אלוקיך", ויעויין בב"מ לא: שם מבואר כי התנאי אינו מעקב את הענקה}} | ||
* '''רש"י''' {{ויקיטקסט|קטע:רש"י_על_דברים_טו_יח|שם}} מבאר | * '''רש"י''' {{ויקיטקסט|קטע:רש"י_על_דברים_טו_יח|שם}} מבאר כי העבודה הכפולה של העבד היא בכך שרבו מוסר לו שפחה כנענית, שילדיה יהיו עבדים לאדון. דרשה זו מופיעה ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי_על_דברים_טו_יח|סימן קכג}}, ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|קידושין_טו_א|קידושין טו.}} וב'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי_קידושין_א_ב|קידושין פ"א ה"ב}}. | ||
* '''ראב"ע''' מבאר כי העבודה הכפולה היא בזמן - שכיר רגיל עובד שלוש שנים, כפי שהוא מוכיח מישעיה, והעבד עבד שש שנים, שזהו זמן כפול. בדבריו הוא כותב במפורש כי יש איסור להישכר ליותר משלוש שנים, ונראה מדבריו כי האיסור הוא הן על המשכיר והן על השוכר. | * '''ראב"ע''' מבאר כי העבודה הכפולה היא בזמן - שכיר רגיל עובד שלוש שנים, כפי שהוא מוכיח מישעיה, והעבד עבד שש שנים, שזהו זמן כפול. בדבריו הוא כותב במפורש כי יש איסור להישכר ליותר משלוש שנים, ונראה מדבריו כי האיסור הוא הן על המשכיר והן על השוכר. | ||
יוצא כי האיסור להישכר ליותר משלוש שנים תלוי במחלוקת רש"י וראב"ע בפירוש הפסוקים בדברים. | יוצא כי האיסור להישכר ליותר משלוש שנים תלוי במחלוקת רש"י וראב"ע בפירוש הפסוקים בדברים. | ||
==הלכה== | ==הלכה== | ||
'''המהר"ם מרוטנבורג''' (דפוס פראג, תשובה עב) נשאל על מלמד שהתחייב ללמד מישהו עד הפסח, ורצה לחזור בו. השואל רצה להגיד כי המלמד רשאי לחזור בו בגלל שההתחייבות לא הייתה תקפה - למלמד היה אסור להתחייב ללמד זמן מסויים בלי יכולת חזרה, שהרי בכך הוא עובר על "כי לי בני ישראל עבדים". המהר"ם בתשובה חולק על השואל, ומסביר כי פועל עובר על הלאו של עבדי הם ולא עבדים לעבדים כאשר הוא נשכר ליותר משלוש שנים, ופסק כראב"ע {{קטןס|אם כי הוא מביא גם את פירושו של רש"י}}. | '''המהר"ם מרוטנבורג''' (דפוס פראג, תשובה עב) נשאל על מלמד שהתחייב ללמד מישהו עד הפסח, ורצה לחזור בו. השואל רצה להגיד כי המלמד רשאי לחזור בו בגלל שההתחייבות לא הייתה תקפה - למלמד היה אסור להתחייב ללמד זמן מסויים בלי יכולת חזרה, שהרי בכך הוא עובר על "כי לי בני ישראל עבדים". המהר"ם בתשובה חולק על השואל, ומסביר כי פועל עובר על הלאו של עבדי הם ולא עבדים לעבדים כאשר הוא נשכר ליותר משלוש שנים, ופסק כראב"ע {{קטןס|אם כי הוא מביא גם את פירושו של רש"י}}. ק"ק על פסקו, שהרי יוצא שהוא מפרש אחרת מהמקורות שהובאו לעיל בדעת רש"י, ומבאר ה'''חלקת בנימין''' (סימן של"ג ס"ק ע"ז) כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. | ||
בעקבות דבריו של המהר"ם פסק תלמידו '''המרדכי''' (הגהות מרדכי, ב"מ תנט-תס) כי אסור לאדם להישכר ליותר משלוש שנים, והובאו דבריו ב'''ב"י''' (חו"מ של"ד) וכן פסק ה'''רמ"א''' (חו"מ של"ג ג') ו'''הלבוש''' (עיר שושן של"ג ג'), וכתב ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י סימן של"ד ס"ק י"ט) כי לאור סתימת דברי הב"י הוא סובר כי זוהי הלכה מוסכמת, ואין חולק עליה. | בעקבות דבריו של המהר"ם פסק תלמידו '''המרדכי''' (הגהות מרדכי, ב"מ תנט-תס) כי אסור לאדם להישכר ליותר משלוש שנים, והובאו דבריו ב'''ב"י''' (חו"מ של"ד) וכן פסק ה'''רמ"א''' (חו"מ של"ג ג') ו'''הלבוש''' (עיר שושן של"ג ג'), וכתב ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י סימן של"ד ס"ק י"ט) כי לאור סתימת דברי הב"י הוא סובר כי זוהי הלכה מוסכמת, ואין חולק עליה. | ||