הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"

'''המהר"ם מרוטנבורג''' (דפוס פראג, תשובה עב) נשאל על מלמד שהתחייב ללמד מישהו עד הפסח, ורצה לחזור בו. השואל רצה להגיד כי המלמד רשאי לחזור בו בגלל שההתחייבות לא הייתה תקפה - למלמד היה אסור להתחייב ללמד זמן מסויים בלי יכולת חזרה, שהרי בכך הוא עובר על "כי לי בני ישראל עבדים". המהר"ם בתשובה חולק על השואל, ומסביר כי פועל עובר על הלאו של עבדי הם ולא עבדים לעבדים כאשר הוא נשכר ליותר משלוש שנים, ופסק כראב"ע {{קטןס|אם כי הוא מביא גם את פירושו של רש"י}}.

המהר"ם בסוף תשובתו כותב כי ל'''תוס'''' יש הסבר אחר להבדל בין עבד לפועל, והסבר כזה אכן נמצא בתוס' שהודפסו על הש"ס (ב"מ י. ד"ה כי), ושם הם מבארים כי ההבדל בין עבד לפועל הוא שפועל יכול לחזור בו באמצע היום ואינו צריך שטר שחרור, בניגוד לעבד. דבריו מובנים לפי דברי ה'''רמב"ן''' (קידושין טז.) שביאר כי בעבד יש שני קניינים - קניין איסורי וקניין ממוני, והקניין האיסורי פוקע רק באמצעות גט. לפי זה, לדעת התוס' יש קניין ממוני בפועל, אבל כל עוד אין קניין איסורי אין לאו של עבדי הם ולא עבדים לעבדים, ולפיכך מותר יהיה לשכיר להישכר ליותר משלוש שנים. דיוק זה בדבריהם עושה '''שו"ת באר שבע''' (סימן ס"ב), והובאו דבריו ב'''ש"ך''' (חו"מ של"ג ס"ק י"ז).