10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
←שיטת הרמב"ם
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
=== רי"ף ופרשניו === | === רי"ף ופרשניו === | ||
ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע, ופסק כמותו להלכה, כלומר שמבערין את הכל מלפני השבת, ורק משיירין מזון שתי סעודות מהתרומות הטהורות. ובהמשך הביא (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה, וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. | ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע, ופסק כמותו להלכה, כלומר שמבערין את הכל מלפני השבת, ורק משיירין מזון שתי סעודות מהתרומות הטהורות. ובהמשך הביא (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה, וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. כדבריו העתיק גם ה'''רא"ש''' (ג ו). | ||
<BR/>המפרשים עמלו כדי להבין | <BR/>המפרשים עמלו כדי להבין כוונת הרי"ף, שהרי לכאורה ר' אלעזר איש ברתותא ור' אלעזר בר' צדוק אמרו דברים שונים. לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לבער את הכל מלפני השבת, ולכאורה משמע שגם את החולין, ואילו לראב"צ בזמנו, כלומר בשבת. וגם לענין תרומה, לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לשייר שתי סעודות, ואילו ראב"צ לא הזכיר שיור כלל ומשמע שיש לבער את הכל מלפני השבת. כן הקשה ה'''ר"ן''' (ד"ה ומיהו) בשם '''רבנו אפרים'''. | ||
==== בעל המאור ==== | ==== בעל המאור ==== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. ועוד הקשה מכך שבדברי ר' אלעזר איש ברתותא הוא אומר 'מבערין את הכל' משמע גם החולין, ודלא כתירוץ הר"ן שאמר שדבריו הם רק לענין תרומה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. ועוד הקשה מכך שבדברי ר' אלעזר איש ברתותא הוא אומר 'מבערין את הכל' משמע גם החולין, ודלא כתירוץ הר"ן שאמר שדבריו הם רק לענין תרומה. | ||
<BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ 'בזמנו' הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | <BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ 'בזמנו' הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | ||
בספר '''פני יהושע''' (פסחים מט א ד"ה ר' אלעזר בר צדוק) כתב ליישב קושיית הב"י, שודאי נפקא מינה גם בזמן הזה לעניין חלה, שהפרשת חלה בטומאה מביאים לכהן קטן, וא"כ שפיר אצטריך הרי"ף לאשמעינן שבערב פסח שחל בשבת, אין להמתין מלבער את החלה שמא ימצא כהן קטן או גדול שטבל לקריו, אלא צריך לבער את הכל מלפני בשבת וכר' אלעזר בר' צדוק. | |||
=== שיטת הרמב"ם === | === שיטת הרמב"ם === | ||
ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות כותב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק. | ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות כותב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק. | ||
<BR/>ובהלכות (חמץ ומצה ג ג) כתב שאם חל ארבע עשר להיות בשבת בודקים בליל י"ג, ומניחים ממנו כדי לאכול בשבת עד ארבע שעות, ואת השאר יש לבער מלפני השבת. ולכאורה זה דלא כר' אלעזר בר' צדוק, שסובר שרק בתרומה יש לבער מלפני השבת אבל בחולין מבער את הכל בזמנו, דהיינו בשבת. | |||
<BR/>ובאמת ה'''ראב"ד''' במקום השיג עליו כנ"ל, וכתב שבחולין אין לבער כלום, שכן דעת ר' אלעזר בר' צדוק ור' אלעזר איש ברתותא, וכפי שפירשו את דברי הרי"ף. | |||
ה'''מגיד משנה''' כתב שהרמב"ם פוסק למעשה כר' אלעזר איש ברתותא וסובר שהוא דיבר לא רק על תרומה אלא גם על חולין, וכלשונו 'שורפין את הכל'. וזהו כסתם מתני' בפרק שלישי, ולא כחכמים. שכיוון שאמרו בברייתא שקבעו הלכה כר' אלעזר איש ברתותא, קיימא לן הכי ולא כחכמים דמתניתין. | |||
כדבריו כתב גם ה'''גר"א''' בביאורו (אורח חיים תמד ד"ה ומבערין). | |||
<BR/>ויש להעיר על זה, שבפירוש המשניות כתב הרמב"ם במפורש שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק, וצ"ל לפי המ"מ שהרמב"ם חזר בו מזה. | |||