9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===חוזק=== | ===חוזק=== | ||
==גודל האוהל== | ==גודל האוהל== | ||
ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או לכל הפחות שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך זהו אוהל קטן שאין בגגו טפח, או שהוא משופע לשני צדדים באופן שאין בפחות מג' טפחים סמוך לגג טפח, אינו אסור מן התורה. אמנם אם אסור מדרבנן נחלקו המפרשים וכדלהלן. | |||
===טלית כפולה=== | ===טלית כפולה=== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קלח א) מביאה דברי רמי בר יחזקאל, שטלית כפולה אסור מדרבנן לעשות בשבת, ואם עשה פטור. אמנם אם היה כרוך עליה חוט או משיחה מבעוד יום מותר. | ה'''גמרא''' (שבת קלח א) מביאה דברי רמי בר יחזקאל, שטלית כפולה אסור מדרבנן לעשות בשבת, ואם עשה פטור. אמנם אם היה כרוך עליה חוט או משיחה מבעוד יום מותר. | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
<BR/>ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש"י''' (ד"ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל"ה אסור. אמנם ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר"א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה. | <BR/>ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש"י''' (ד"ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל"ה אסור. אמנם ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר"א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה. | ||
ה'''רי"ף''' (שבת נו ב) השמיט לגמרי על הסתייגות הגמרא להיתר, וכתב רק שכילת חתנים מותר לנטותה ולפרקה. וב'''ר"ן''' (ד"ה כילת) נתקשה אמאי השמיט הרי"ף את דברי הגמרא. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטז ד"ה והרי"ף לא הביא) תירץ שהרי"ף סמך על דין אחר שהביא קודם לכן, לגבי [[#טלית כפולה]] שאין בגגה טפח ולא בסמוך ג' טפחים לגגה טפח, ופטור אבל אסור.<BR/> | ה'''רי"ף''' (שבת נו ב) השמיט לגמרי על הסתייגות הגמרא להיתר, וכתב רק שכילת חתנים מותר לנטותה ולפרקה. וב'''ר"ן''' (ד"ה כילת) נתקשה אמאי השמיט הרי"ף את דברי הגמרא. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטז ד"ה והרי"ף לא הביא) תירץ שהרי"ף סמך על דין אחר שהביא קודם לכן, לגבי [[#טלית כפולה|טלית כפולה]] שאין בגגה טפח ולא בסמוך ג' טפחים לגגה טפח, ופטור אבל אסור.<BR/> | ||
וב'''תוספות''' נתקשו מאד למה ראויה כילה זו אם אין בשיפועה טפח. אמנם '''רש"י''' שם כתב שאינה עשויה לישן תחתיה, אבל לא ביאר למה א"כ היא עשויה. ובעירובין כתב רש"י (קב ב ד"ה בשיפועה) שישנם כמה וכמה כילות קטנות סמוכות אחת לשניה, ויריעה אחת גדולה סביב המיטה לדפנות. וכעין זה תירצו גם '''תוספות''' (שבת קלח ב ד"ה שאין), אלא שכתבו שהוא דוחק. | וב'''תוספות''' נתקשו מאד למה ראויה כילה זו אם אין בשיפועה טפח. אמנם '''רש"י''' שם כתב שאינה עשויה לישן תחתיה, אבל לא ביאר למה א"כ היא עשויה. ובעירובין כתב רש"י (קב ב ד"ה בשיפועה) שישנם כמה וכמה כילות קטנות סמוכות אחת לשניה, ויריעה אחת גדולה סביב המיטה לדפנות. וכעין זה תירצו גם '''תוספות''' (שבת קלח ב ד"ה שאין), אלא שכתבו שהוא דוחק. | ||
===להלכה=== | |||
כתב הר"ן שם, שלשיטת הרי"ף והרמב"ם ההיתר הוא דווקא בכילת חתנים לפי שהיא מתוקנת לכך, אבל בשאר אהל עראי אסור, כמבואר לגבי [[#טלית כפולה|טלית]], אך לשיטת רש"י אין ההיתר דווקא מפני שהיא כילת חתנים, אלא כל אהל שאין בו טפח בגגו או סמוך לגגו ג' טפחים, וכן אין בשיפועו טפח בכל צד מותר. | |||
<BR/>וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו ח) פסק כדברי הרמב"ם והרי"ף, ואף הרמ"א לא השיג על דבריו, וא"כ גם אוהל שאין בגגו טפח אסור עכ"פ מדרבנן. | |||
===שטח האוהל=== | ===שטח האוהל=== | ||