10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כן פירשו את מהלך הגמרא '''רש"י''', '''תוספות''', '''רי"ף''' ושאר ראשונים, וכן פסק ה'''רמב"ם''' להלכה, שאסור להשכים לפתח חבירו לשאול בשלומו קודם התפילה. | כן פירשו את מהלך הגמרא '''רש"י''', '''תוספות''', '''רי"ף''' ושאר ראשונים, וכן פסק ה'''רמב"ם''' להלכה, שאסור להשכים לפתח חבירו לשאול בשלומו קודם התפילה. | ||
אבל ה'''ריטב"א''' (ד"ה תרגמה) הביא פירוש אחר, ש'משכים לפתחו' הכוונה לאדם שהתפלל שהשכים לפתחו של אדם שלא התפלל, וכיון שהשכים לפתחו מותר לאותו שלא התפלל לשאול בשלומו מפני הכבוד. ולפי זה אם לא השכים לפתחו אסור לשאול בשלומו | אבל ה'''ריטב"א''' (ד"ה תרגמה) הביא פירוש אחר, ש'משכים לפתחו' הכוונה לאדם שהתפלל שהשכים לפתחו של אדם שלא התפלל, וכיון שהשכים לפתחו מותר לאותו שלא התפלל לשאול בשלומו מפני הכבוד. ולפי זה גם אם לא השכים לפתחו אלא פגעו באקראי בדרך אסור לשאול בשלומו, וכל שכן שאסור לאותו שלא התפלל להשכים לפתח חברו לשאול בשלומו. | ||
<BR/>וכן פסק להלכה בספר '''אהל מועד''' (קריאת שמע ד ו), שכתב שאפילו פגעו בדרך אסור לתת לו שלום אלא אם כן נותן לו מפני הכבוד. | |||
כעין שיטה זו הביא ה'''רשב"א''' (יד א) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שאפילו פגע בו בשוק אינו רשאי לומר לו אלא 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לבו שאסור להתעכב. מבואר שהאיסור הוא לאו דווקא במשכים לפתחו אלא גם בפוגע בו באקראי בשוק. | כעין שיטה זו הביא ה'''רשב"א''' (יד א) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שאפילו פגע בו בשוק אינו רשאי לומר לו אלא 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לבו שאסור להתעכב. מבואר שהאיסור הוא לאו דווקא במשכים לפתחו אלא גם בפוגע בו באקראי בשוק. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ח א ד"ה ודוקא) בשם חכמי פרובינציא שאם אומר בלשון ארמי 'צפרא דמרי טב' מותר אף במשכים לפתחו, שלא אסרו אלא כשמזכיר את השם 'שלום' שהוא שמו של הקב"ה. | ||
<BR/>וכעין זה כתב '''רבנו ירוחם''' {{היברובוקס2|20269|57|(ג ג כד ג)}} והוסיף ש'שלום' כמו כריעה, שזה אסור במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה כמו 'צפרא דמרי טב', מותר אפילו משכים לפתחו. | <BR/>וכעין זה כתב '''רבנו ירוחם''' {{היברובוקס2|20269|57|(ג ג כד ג)}} והוסיף ש'שלום' כמו כריעה, שזה אסור במשכים לפתחו, אבל אם אומר רק שלום בפה ללא כריעה כמו 'צפרא דמרי טב', מותר אפילו משכים לפתחו. | ||
<BR/> | <BR/>וב'''אורחות חיים''' (תפילה יד) כתב שהכריעה אסורה בכל מקרה, גם אם אינו משכים לפתחו, ואף בלא נתינת שלום. אבל בלא כריעה מותר לומר שלום בכל לשון שירצה. | ||
ב'''אורחות חיים''' ( | אבל בשם '''רבנו יונה''' עצמו כתבו תלמידיו שגם לשון ארמי מותר דווקא אם הוצרך ללכת לאיזשהו עסק או ענין, אבל אם הולך במיוחד להקביל פניו קודם התפילה, אסור אפילו בלשון ארמי. | ||
== אחרי קריאת פסוקים == | |||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ב) הביא בשם ה'''אורחות חיים''' שאם התחיל לברך הברכות, אין לחוש כל כך כיון שכבר קיבל עליו עול מלכות שמים באותן ברכות<ref>באורחות חיים שלפנינו אינו נמצא.</ref>. | |||
וב'''דרכי משה''' (ב) השיג על דבריו, שהרי מקושיית הגמרא מוכח שאיירי לאחר ברכות קריאת שמע, וכן השיג ה'''טורי זהב''' (א). | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||