10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עלה השחר או האיר מזרח
מ (←קודם הנץ החמה) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
=== גמרא === | === גמרא === | ||
ב'''משנה''' (ברכות ד א) מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים לגבי סוף זמן תפלת השחרית. לדעת חכמים סוף זמן התפילה הוא עד חצות, ואילו ר' יהודה סובר עד ארבע שעות בלבד. | ב'''משנה''' (ברכות ד א) מובאת מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים לגבי סוף זמן תפלת השחרית. לדעת חכמים סוף זמן התפילה הוא עד חצות, ואילו ר' יהודה סובר עד ארבע שעות בלבד. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (כו א) מובאת ברייתא האומרת ש[[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאת שמע הוא עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה לתפילה, ומשמע מזה שזמן תפילה הוא מיד אחר הנץ החמה. | <BR/>וב'''גמרא''' (כו א) מובאת ברייתא האומרת ש[[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאת שמע הוא עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה לתפילה, ומשמע מזה שזמן תפילה הוא מיד אחר הנץ החמה. אך מבארת הגמרא שזוהי לא חובה אלא שכך נוהגים היו הותיקין, אבל מעיקר הדין זמנה הוא עד חצות או עד ארבע שעות כמובא במשנה. | ||
ה'''משנה''' במכת עדויות (ו א) | בהמשך מביאה הגמרא את ה'''משנה''' במכת עדויות (ו א) שמפרטת מספר הלכות שהעיד עליהן ר' יהודה בן בבא, ואחת מהן היא שתמיד של שחר קרב בארבע שעות. | ||
<BR/>מזה לומד רב כהנא (כז א) שהלכה כר' יהודה שאמר שתפילת שחרית עד ארבע שעות, שכן תפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, וכשם שהתמיד לא קרב אחר ארבע שעות, כן | <BR/>מזה לומד רב כהנא (כז א) שהלכה כר' יהודה שאמר שתפילת שחרית עד ארבע שעות, שכן תפילת שחרית היא כנגד תמיד של שחר, וכשם שהתמיד לא קרב אחר ארבע שעות, כן הדין גם בתפילה. | ||
<BR/>וכן פסקו | <BR/>וכן פסקו ה'''רמב"ם''' (תפילה ג א) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) וכל הפוסקים, שהלכה כר' יהודה. | ||
=== עד ועד בכלל === | === עד ועד בכלל === | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==== עלה השחר או האיר מזרח ==== | ==== עלה השחר או האיר מזרח ==== | ||
ה'''מגן אברהם''' (ג) כתב שאחר עלות השחר יצא, ואין צורך להמתין שיאיר פני המזרח, אבל ה'''משנה ברורה''' (ב) למד מדברי המחבר שקודם האיר מזרח לא יצא אף בדיעבד. | ה'''מגן אברהם''' (ג) כתב שאחר עלות השחר יצא, ואין צורך להמתין שיאיר פני המזרח, וכן דעת ה'''פרי חדש''' ("דה ואם התפלל). אבל ה'''משנה ברורה''' (ב) למד מדברי המחבר שקודם האיר מזרח לא יצא אף בדיעבד. | ||
=== ביוצא לדרך === | === ביוצא לדרך === | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<BR/>לעומת זאת דעת התנא ר' שמעון בן אלעזר שאף כשצריך לצאת לדרך, עדיף להתפלל בזמנה ולסמוך גאולה לתפילה, ואף שלא יכול להתפלל מעומד. | <BR/>לעומת זאת דעת התנא ר' שמעון בן אלעזר שאף כשצריך לצאת לדרך, עדיף להתפלל בזמנה ולסמוך גאולה לתפילה, ואף שלא יכול להתפלל מעומד. | ||
''' | '''רש"י''' (ד"ה וליעביד) כתב שאביו של שמואל ולוי מתפללים קודם היום. והבינו ה'''תוספות''' (ל א ד"ה אבוה) בדבריו שהיו מתפללים קודם עמוד השחר. והתוספות עצמם דחו זאת וכתבו שקודם עמוד השחר אי אפשר להתפלל מפני שהוא עוד לא יום, אלא שהיו מקדימים קודם הנץ החמה, אך אחרי שעלה עמוד השחר, שאף שמותר לעשות כן, זהו לא עיקר זמן תפילה. | ||
=== בגדר אונס ושעת הדחק === | === בגדר אונס ושעת הדחק === | ||